חברי בית הנבחרים הדמוקרטים ג'ארד הופמן וג'יימי רסקין פתחו בחקירה רשמית נגד חברת טוטאל אנרג'י בעקבות הסכם הפשרה בסך מיליארד דולר עם ממשל טראמפ, שבמסגרתו בוטלו זיכיונות אנרגיית רוח ימית שהוחזקו על ידי החברה.
הופמן, יו"ר ועדת המשאבים הטבעיים של בית הנבחרים מטעם קליפורניה, ורסקין, יו"ר ועדת המשפטים מטעם מרילנד, שלחו ביום רביעי מכתב ל-Patrick Pouyanné, מנכ"ל טוטאל אנרג'י, ובו הודיעו על פתיחת החקירה הפורמלית.
בהודעה לעיתונות אמר הופמן: "אנו נבקש כל מסמך, כל דוא"ל, כל קבלה אחרונה בעסקה הזו, וכל מי שהיה מעורב בה יידרש לתת עליה דין וחשבון. מה שאני יכול לומר לטוטאל אנרג'י: התייחסו אל עצמכם כאילו קיבלתם התראה — אנחנו באים אליכם."
הצעד מגיע יום לאחר שממשל טראמפ הודיע על שני הסכמי פשרה נוספים, שבמסגרתם בוטלו שני זיכיונות נוספים לאנרגיית רוח ימית. במכתב נטען כי הסכם הפשרה של טוטאל אנרג'י עם משרד הפנים ב-23 במרץ היה בלתי חוקי ב"ארבע דרכים נפרדות לפחות". החוקרים דורשים מהחברה לשמור על כל המסמכים הקשורים לעסקה ולהפקיד את 928 מיליון הדולרים שקיבלה במסגרת ההסכם עד לסיום החקירה.
הופמן ורסקין פנו לראשונה למשרד הפנים ולטוטאל אנרג'י ב-6 באפריל בבקשה לקבל מסמכים ותכתובות בין הצדדים הקשורים לעסקה עד ל-20 באפריל. אף אחד מהצדדים לא עמד בבקשה. זמן קצר לפני המועד האחרון, פרסם משרד הפנים את הסכמי הפשרה שנחתמו עם טוטאל אנרג'י. "ההסכמים מאשרים ומגמדים את החששות הגרועים ביותר שלנו בנוגע למה שהתרחש", כתבו השניים במכתב.
ההסכמים מציינים כי הסוכנות הייתה אמורה להורות לטוטאל אנרג'י להשעות את הפעילות בזיכיונות בשל חששות ביטחוניים לאומיים. לטענתם, "נראה כי היה זה תירוץ מומצא לביטול הזיכיונות". הם מצביעים על פער בין התאריך שבו נטען כי טוטאל הגיעה להסכם עם ממשל טראמפ — 18 בנובמבר — לבין התאריך שבו דווח לראשונה על בחינת החששות הביטחוניים — 26 בנובמבר. "לוח הזמנים מעלה את האפשרות המטרידה שההערכה הביטחונית לא הייתה רק תירוץ, אלא שטוטאל אנרג'י עשויה הייתה לנהל משא ומתן על הסכם הפשרה הסופי כאשר ידעה כי הטענה לביטול הזיכיונות הייתה שקרית", כתבו הופמן ורסקין. הם מוסיפים כי הצהרותיו של Pouyanné על כך שהחברה הגיעה למשרד הפנים עם הרעיון להסדר תומכות במסקנה זו.
בלי להתייחס ללוח הזמנים של החששות הביטחוניים, ההסכם מפר את החוק המסדיר זיכיונות לאנרגיית רוח ימית, לטענתם. חוק קרקעות המדף היבשתי קובע כי כאשר הממשלה מבטלת זיכיון שלא הוקם בו פרויקט פעיל, החברה זכאית ל"ערך ההוגן" של הזיכיון במועד הביטול. הסכום של כמעט מיליארד דולר — שהוא הסכום ששילמה החברה עבור שני הזיכיונות ב-2022 — הוא "כמעט בוודאות תשלום מופרז".