החוק CLARITY: המערכה על מטבעות יציבות עוברת מהתשואה למי שישלוט בכלכלת הדולר הדיגיטלי
וושינגטון מקדמת רגולציה חדשה שמגדירה מטבעות יציבות ככלי תשלום מפוקחים, תוך ניסיון למנוע ממנפיקים לשלם תשואות לבעלי האחזקות. שילוב זה משנה את כלכלת הדולר הדיגיטלי ומעביר את ערך יתרת המשתמשים בין הגורמים השונים במערכת התשלומים. חוק GENIUS, שנועד להסדיר מטבעות יציבות לתשלום, אוסר על מנפיקים לשלם כל צורה של ריבית או תשואה לבעלי מטבעות יציבות תמורת החזקה או שימוש בהם.
הצעת ה-FDIC מ-7 באפריל הופכת חלקים מחוק זה לתקני פעולה עבור מנפיקים בפיקוחה, כולל דרישות לרזרבות, פדיון, הון עצמי, ניהול סיכונים, שמירה, ביטוח עובר ושימוש בפיקדונות אסימוניים. שאלה מעשית עולה: אם בעלי מטבעות יציבות לא יקבלו תשואה ישירה מהמנפיקים, היכן יופנה הערך שנוצר על ידי הדולרים המונפקים? התשובה טמונה במערכת התפעולית.
המלחמה על תשואות עוברת לצינורות המערכת
החוק החדש דוחף את תשואות המטבעות היציבים אל תוך מערכת התשתיות הפיננסיות. המטבעות היציבים מתחילים ברזרבות: חוק GENIUS מחייב מנפיקים מורשים לשמור על רזרבות מזוהות התומכות במטבעות יציבים בהיקף של 1:1 לפחות. הרזרבות יכולות לכלול מזומן, פיקדונות בנקאיים, אג"ח ממשלתיות לטווח קצר, הסדרי ריפו מסוימים, קרנות כספיות ממשלתיות וצורות מוגבלות של רזרבות אסימוניות. בנוסף, החוק מחייב גילויי רזרבות, מדיניות פדיון, הגבלות על שימוש חוזר ברזרבות, וכן דרישות להון עצמי, נזילות, ניהול סיכונים, AML וסנקציות.
כתוצאה מכך, מטבעות יציבות מפוקחים הופכים למוצרי ניהול מזומנים מפוקחים יותר מאשר כלים קריפטוגרפיים חופשיים. מנפיקים יכולים להחזיק מאגרי נכסים גדולים המניבים תשואה, אך החוק מונע מהם לשלם תשואה ישירה לבעלי המטבעות תמורת החזקה בהם.
החוק GENIUS הופך מטבעות יציבות למוצרים מפוקחים הדומים לניהול מזומנים בנקאי, תוך הגבלת תשואות ישירות לבעלי האחזקות.
השאלה הכלכלית: מי יזכה בתשואה?
הצעת ה-FDIC מעריכה כי ביטול תשואות המטבעות היציבים יוביל להגדלת הלוואות הבנקים ב-2.1 מיליארד דולר, שווה ערך להשפעה של 0.02% על הלוואות הבנקים. עם זאת, ההערכה כוללת גם הפסד רווחה נטו של 800 מיליון דולר. הדו"ח מציין כי הסדרים עם צדדים שלישיים או קשורים עשויים להישאר בתוקף, אלא אם חוקי CLARITY יסגרו ערוצים אלו.
הדו"ח של הבית הלבן מ-8 באפריל הראה כי איסור התשואה על מטבעות יציבים לא יסייע לבנקים באופן משמעותי, תוך העלאת הסיכונים לחדשנות בתחום ולרווחת הצרכנים. הפטור הזה הוא המקום בו מתחילה המפה הכלכלית שלאחר חוק CLARITY. איסור תשואה ישירה בין מנפיק לבעל אחזקה מותיר את השאלה הכלכלית הקשה יותר: כיצד פלטפורמות, שותפים, אפליקציות תשלום ומבני בנקאות מטפלים בערך הזה כאשר הוא עובר דרך ערוצי הפצה או עיצוב מוצרים?
השפעה על השחקנים השונים במערכת
החוק החדש מעביר את המאבק על התשואה אל הגורמים השונים במערכת:
- מנפיקים מורשים – מוגבלים באפשרות לשלם תשואה ישירה לבעלי מטבעות יציבות.
- בורסות ומקומות מסחר – יכולים להרוויח מעמלות מסחר, עמלות נזילות או תמריצים אחרים.
- – מרוויחים מעמלות שמירה, עמלות ניהול או שירותים נלווים.
- בנקים וספקי פיקדונות אסימוניים – יכולים להרוויח מריביות על רזרבות, עמלות פדיון או הטבות אחרות.
- מנהלי נכסים ורשתות תשלום – מרוויחים מעמלות עסקה, הטבות נאמנות או הטבות אחרות.
כל הגורמים הללו נמצאים בעמדה להרוויח מההכנסות על הרזרבות, תשלומי הפצה, עמלות שמירה, עמלות תשלום, הטבות התשלום או כלכלת הפיקדונות. החוק החדש דוחף את התשואה אל תוך מערכת התשתיות הפיננסיות, תוך יצירת הזדמנויות חדשות לגורמים השונים במערכת.
ההשלכות לטווח ארוך
החוק CLARITY והרגולציה החדשה על מטבעות יציבים מעבירים את המאבק הכלכלי אל מערכת התשתיות הפיננסיות. במקום תשואה ישירה לבעלי האחזקות, הערך שנוצר על ידי הדולרים הדיגיטליים יופנה אל הגורמים השונים במערכת. השאלה היא לא רק מי יזכה בתשואה, אלא גם כיצד תתפתח המערכת הפיננסית הדיגיטלית תחת רגולציה חדשה זו.
החוק החדש מעלה שאלות לגבי חדשנות בתחום המטבעות היציבים, השפעה על הצרכנים והאם הרגולציה תצליח לאזן בין יציבות פיננסית לבין חדשנות טכנולוגית. המערכה על מטבעות יציבות עוברת לשלב חדש, בו הגורמים השונים במערכת יתחרו על השליטה בכלכלת הדולר הדיגיטלי.