מדינת לואיזיאנה הגישה תביעה נגד מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), משרד הבריאות האמריקאי (HHS) ופקידים נוספים, ובהם רוברט פ. קנדי הבן, בטענה כי הסרת הדרישה למתן גלולות להפלה באופן אישי תרמה לתופעה של גברים המסמסכים את התרופות למשקאות של נשים ללא הסכמתן. התביעה מתמקדת בהחלטת ה-FDA משנת 2023 להסיר את החובה למתן גלולות ההפלה (מיפריסטון) באופן אישי, מה שאפשר מרשמים מרחוק ומשלוח בדואר במהלך מגפת הקורונה.
הטענה העיקרית של לואיזיאנה היא שכתוצאה מהשינוי בתקנות, "גורמים עוינים" יכולים להשיג גלולות הפלה מרופאים במדינות אחרות ולהסוותן במשקאות של נשים ללא ידיעתן. עם זאת, אין כל ראיות לכך שמקרים כאלה מתרחשים בפועל, ואף לא מובאת דוגמה אחת בתביעה עצמה.
אם אכן היו מתרחשים מקרים כאלה באופן נרחב, הם היו אמורים להיחשף בתקשורת, להוביל לתביעות משפטיות ולחקירות פליליות. חיפוש פשוט בגוגל אחר מקרים של גברים המסמסכים גלולות הפלה למשקאות של נשים מאז 2023 העלה רק ארבעה מקרים פוטנציאליים מטקסס ושלושה ממדינות אחרות (מסצ'וסטס, אילינוי ואוהיו). חלק מהטענות אינן מאומתות, וחלקן התרחשו במדינות שבהן הפלה חוקית, ללא קשר למרשמים מרחוק.
דוח של מכון הריטג' ממרץ השנה חשף אף הוא רק שלושה מקרים כאלה מאז 2023, ובנוסף אליהם ארבעה מקרים נוספים שהתרחשו עוד בשנת 2007. גם במקרים אלה לא ברור כיצד הושגו הגלולות או האם המרשמים מרחוק היו מעורבים בכך.
במקביל, טוענת לואיזיאנה כי השינוי בתקנות אפשר לגברים לכפות על נשים לקחת גלולות הפלה נגד רצונן. אחת הנשים המוזכרות בתביעה היא רוזלי מרקזיץ', תושבת לואיזיאנה, אשר לטענתה הייתה בהריון בשנת 2023 ולא רצתה לבצע הפלה. היא טענה כי תחת לחץ ומתוך חשש לביטחונה האישי, נאלצה לקחת את הגלולות. עם זאת, חשש מפני כפייה רפואית אינו נעצר בדלתו של הרופא, והגבלות על מרשמים מרחוק אינן מונעות בהכרח מקרים של כפייה מצד בני זוג אלימים או מתערבים.
ההשלכות של התביעה עשויות להיות מרחיקות לכת, שכן היא מערערת על החלטת ה-FDA לאפשר מרשמים מרחוק לגלולות הפלה, אשר הפכו לאמצעי גישה אחרון לנשים במדינות שבהן הפלות אסורות. התביעה מעלה שאלות בנוגע ליכולת של המדינה להגן על נשים מפני כפייה רפואית, אך בהיעדר ראיות ממשיות לתופעה, הטענות נראות כמופרכות וחסרות בסיס.