באחד המעשים הבלתי צפויים של אלון מאסק, שניסה במשך שנים לתקן אותו, הוא ביצע במאי 2016 תרומה שנתפסה כמעשה צדקה. אולם מאסק, האדם העשיר בעולם, נחשב גם לאחד הקמצנים ביותר. קרן הפילנתרופיה הפרטית שלו נוהגת לתרום פחות מהאחוז המינימלי הנדרש על פי חוק. במקום זאת, הוא טען כי עסקיו הם בעלי אופי פילנתרופי מטבעם, שכן הם מפתחים טכנולוגיות שימשיכו "להאריך את אור התודעה". התרומה של 38 מיליון דולר שהעביר ל-OpenAI לאורך ארבע השנים הבאות הייתה נמוכה בהרבה מהסכום של 100 מיליון דולר שהצהיר עליו מאוחר יותר, או מה-1 מיליארד דולר שהציע מאחורי הקלעים. עם זאת, כסף זה היה חיוני בשלב קריטי, והעניק לדאגה של סם אלטמן – ארגון צעיר ללא מטרות רווח – את הדחיפה ואת האמצעים לגייס כישרונות ולבסס את עצמו במרוץ הבלתי פוסק אחר בינה מלאכותית. לאורך השנים, שאיפותיהם של השניים התרחקו זו מזו והיחסים בין השניים התדרדרו. מאסק עזב את הדירקטוריון, הפסיק לשלוח צ'קים והקים מתחרה בשם xAI. בשנת 2024 הוא הגיש תביעה נגד אלטמן ו-OpenAI, בטענה כי הם נטשו את המשימה המקורית שלו והפרו את השימוש בכספו. המשפט, שיתקיים השבוע בבית המשפט הפדרלי באוקלנד, הוא עימות על העבר והעתיד של הבינה המלאכותית. מאסק מאשים את אלטמן ואת נשיא OpenAI, גריג ברוקמן, ב"גניבת צדקה" לאחר שהפכו את הארגון ל"חברת בת למטרות רווח בשליטת מיקרוסופט". הוא דורש כי החברה, שבבעלותה נמצא כעת ChatGPT, תחזור להיות ארגון ללא מטרות רווח פתוח כפי שהיה כשתרם לה לראשונה. הנתבעים הכחישו כל הפרה של הסכמים עם התורם המוקדם שלהם, וציירו את מאסק כאדם מריר ולא אמין שפעל מאחורי הקלעים לטובת האינטרסים האישיים שלו. במסמכי בית המשפט שהוגשו לפני המשפט נחשפים פרטים על סמים מעצבים, אימיילים נעלמים, מפגשים בדאבוס ובברנינג מן, וכמות מופרזת של התערבות מצדו של לורנס סאמרס. אך מעבר לכל אלה, משפט מאסק נגד אלטמן הוא מאבק על כוח – מי מחזיק בו, למי הוא שייך ומה ניתן לעשות באמצעותו.

ברגע שבו הציבור האמריקאי מתנגד לתשתיות הפיזיות של הבינה המלאכותית ודירוגי האמון בה דומים לאלו של המפלגה הדמוקרטית או סוכנות ההגירה האמריקאית (ICE), מסמכי בית המשפט שהוגשו לפני המשפט חושפים כיצד הטייקונים הטכנולוגיים רואים את עצמם ואת הטכנולוגיה שהם מבטיחים שתשדרג את הציוויליזציה. הם רוצים שתבטחו בהם. אך הם אפילו לא בוטחים אחד בשני.

מאסק ואלטמן נפגשו לראשונה בעקבות חשש משותף מפני ריכוז יתר של השפעה בידי דמות אחת בעמק הסיליקון. בשנת 2015, גוגל ו-DeepMind שלה היו המובילות הבלתי מעורערות במרוץ אחר בינה מלאכותית כללית (AGI). כפי שסיפר מאסק בהצהרה משנת 2025 במסגרת תביעתו, הוא החל לחשוש מההגמוניה של גוגל לאחר שיחה עם לארי פייג' בביתו של האחרון, בתקופת ממשל אובמה המאוחרת. מאסק שאל מה יקרה לאנושות כאשר נגיע ל-AGI. פייג' גינה אותו כ"ספיסיסיסט" על כך שהעלה חששות כאלה ואמר כי הבינה המלאכותית היא "יורשינו". מאסק אמר כי

מקור: Mother Jones