סכנות חדשות לסכרים במישיגן: אזהרה לארצות הברית כולנה

שיטפונות עזים בצפון מישיגן בחודש שעבר העמידו במבחן חמור את הסכרים המזדקנים של המדינה, והביאו להתרעות פינוי כמעט כאשר המים התקרבו לסף העלייה מעל סכר מרכזי. אירועים אלה מהווים אזהרה לגבי הסיכונים ההולכים וגוברים לתשתיות דומות ברחבי ארצות הברית, לנוכח שינויי האקלים.

סכרים מזדקנים מול שינויי אקלים

ברחבי ארצות הברית, הגיל הממוצע של סכרים עומד על 64 שנים, ורובם נבנו בהתאם לדפוסי הגשמים של העבר – אשר כבר אינם תואמים את המציאות הנוכחית. אלפי סכרים מסווגים כ"סכנת חיים גבוהה", כלומר, כשל בהם עלול לגרום לאבדות בנפש. מומחים לבטיחות סכרים מציינים כי הבדיקות אינן אחידות וההשקעות בשיפוצים לוקות בחסר.

כ-18% מתוך כ-92 אלף הסכרים בארצות הברית מסווגים כבעלי סיכון גבוה. במישיגן, יותר ממחצית הסכרים חצו את תקופת התכנון של 50 שנה, והסיכונים התבררו כאשר המסת שלגים וגשמים כבדים במשך שבועות גרמו לעליית נהרות. ב-16 באפריל, המים הגיעו למרחק של חמישה סנטימטרים בלבד מעליית הסכר בצ'בוייגן, עיר בת כ-4,700 תושבים. בבלאר, רשויות המקומיות הציבו כאלף שקיות חול כדי לתגבר סכר בן מאה שנים.

"זה לא צריך להיחשב כגרוע ביותר שניתן לחוות. זה צריך להיחשב כטיפוסי לעתיד."
ריצ'רד רוד, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מישיגן, מומחה לשינויי אקלים

עלויות גבוהות ושיקולים מורכבים

לפי הערכות, תיקון כל הסכרים המזדקנים בארצות הברית יעלה למעלה מ-165 מיליארד דולר. במישיגן, העלות מוערכת בכמיליארד דולר. קהילות הניצבות בפני סיכונים אלה נאלצות לקבל החלטות קשות: האם לשקם ולשדרג את הסכרים כדי לעמוד בסופות עזות יותר, או להסירם – אפשרות שלעיתים קרובות זולה יותר בטווח הארוך. הסרת סכרים יכולה להפחית סיכונים ארוכי טווח ולשקם נהרות למצבם הטבעי, אך היא נתקלת בהתנגדות מצד בעלי נכסים וקהילותwhose כלכלות מבוססות על מאגרי המים שנוצרו על ידי הסכרים.

פתרונות מעשיים: שדרוג או הסרה?

בוב סטובר, מנהל הוועדה למיחזור רישיונות הידרואלקטריים במישיגן, רואה בשיטפונות באפריל קריאת השכמה ומאמין כי הפתרון ברור: שדרוג הסכרים היכן שניתן והסרתם היכן שמתאים. "אני חושב שכל הזדמנות להסיר סכר מזדקן, עלינו לנצל אותה, כי המצב לא ישתפר – הוא רק ידרדר."

רשויות בטראוורס סיטי הגיעו למסקנה דומה ב-2024 והסירו את סכר יוניון סטריט לאורך נהר בורדמן-אוטוויי כחלק מפרויקט שיקום בן עשרות שנים הכולל גם את FishPass, אשר יאפשר מעבר מינים חיוניים תוך חסימת פולשים מזיקים כמו צמדת הים.

מהנדסים ציינו כי הסרת הסכר ושדרוגו הפחיתו ככל הנראה את השפעות השיטפונות כאשר המים עלו.