תוכנית החיסכון הפנסיוני של טראמפ: פתרון שגוי לבעיה הנכונה?

נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ וקונגרס מנסים לקדם תוכנית שתעודד חיסכון פרטי בקרב עובדים ללא קרן פנסיה מעבודה. הרעיון עצמו ראוי לדיון: חיסכון הוא אבן יסוד בביטחון הפיננסי האישי ובצמיחה הכלכלית. עם זאת, התוכנית המוצעת על ידי טראמפ אינה פותרת את הבעיות המהותיות שמעכבות חיסכון בקרב משקי בית רבים.

במישור הכלכלי הרחב, חיסכון פרטי תורם לצמיחה באמצעות הגדלת ההון הזמין למשק, העלאת שכר והרחבת ההשקעות. אולם כאשר המדינה יוצרת מכשולים לחיסכון – כמו מערכת הביטוח הלאומי המעודדת צריכה ולא חיסכון, או חוקי המס שמטילים מס כפול על הכנסות וחיסכונות – התוצאה היא פגיעה ביכולתם של אזרחים לצבור עושר לטווח ארוך. בנוסף, החוב הלאומי העצום מאיים על ערך החיסכונות הקיימים באמצעות אינפלציה עתידית.

טראמפ בחר שלא להתמודד עם המכשולים המבניים הללו. תחת זאת, הוא חתם על צו נשיאותי המורה לאוצר האמריקאי להשיק אתר בשם "TrumpIRA.gov" – פורטל שיאפשר לעובדים ללא קרן פנסיה מעבודה לבחור בחשבונות פרטיים. חלק מהעובדים יוכלו לקבל התאמה כספית ממשלתית של עד 1,000 דולר בשנה. התוכנית מעורפלת, אך ניתן ללמוד עליה מהצעת חוק דו-מפלגתית הנמצאת בדיונים בקונגרס: חוק "Retirement Savings for Americans Act". הצעת חוק זו מציעה לרשום באופן אוטומטי עובדים בעלי הכנסה מתחת לממוצע הלאומי לחשבונות פנסיה חדשים, תוך מתן התאמות ממשלתיות. לפי מחקר של מכון RAND, כ-63 מיליון עובדים יהיו זכאים לחשבונות כאלה, ו-42 מיליון יוכלו לקבל התאמות כספיות.

התמיכה בצעד גדלה בקרב גורמים שונים: חברות וול סטריט רואות בלקוחות חדשים, פרוגרסיבים תומכים בהרחבת מעורבות הממשלה בתחום הפנסיה, וחלק מהשמרנים רואים בכך דרך עקיפה לפרטת הביטוח הלאומי. עם זאת, מומחים קוראים לבחון את התוכנית בזהירות.

בעיית העלויות הגבוהות

ההתאמה הכספית המוצעת אינה המצאה של טראמפ. היא נולדה בחוק SECURE 2.0 משנת 2022, שנחקק בתקופת נשיאותו של ג'ו ביידן. הצו הנשיאותי של טראמפ רק מאיץ את יישומה ומגביר את הנראות שלה. העלות הצפויה גבוהה מאוד: רומינה בוקה ממכון קטו כתבה בוושינגטון פוסט כי אם התוכנית תיושם לפי הצעת החוק הדו-מפלגתית, "מענקים של עד 1,000 דולר לעובדים בעלי הכנסה נמוכה עם חשבונות פנסיה קיימים יחלו ב-2027, בעלות של 9.3 מיליארד דולר עד 2032. הרחבת הזכאות והרישום האוטומטי לעובדים ללא חשבונות קיימים תעלה כ-285 מיליארד דולר בעשור הראשון בלבד". סכומים אלה יתווספו לחוב הלאומי שכבר עומד על עשרות טריליונים, תוך התמודדות עם גירעונות ארוכי טווח במערכת הביטוח הלאומי.

הבעיה העיקרית: התנהגות החיסכון של משקי הבית

הטענה כי עובדים בעלי הכנסה נמוכה אינם חוסכים מספיק אינה נתמכת במחקרים כלכליים. עשרות שנים של מחקר מראות כי הגורמים המרכזיים לחוסר חיסכון אינם נעוצים רק בהיעדר תמריצים כספיים, אלא במכשולים מבניים: חוסר נגישות לחשבונות פנסיה, אי-ודאות כלכלית וחשש מפני הפסדים. התוכנית הנוכחית אינה מתמודדת עם מכשולים אלה, אלא מציעה פתרון חלקי ומוגבל.

במקום להרחיב תמריצים כספיים יקרים, מומחים ממליצים להתמקד בהסרת החסמים הקיימים: רפורמה במערכת הביטוח הלאומי שתעודד חיסכון, הקלה במסים על חיסכונות לטווח ארוך, וצמצום החוב הלאומי כדי למנוע פגיעה בערך החיסכונות הקיימים. פתרונות אלה עשויים להיות יעילים יותר בטווח הארוך מאשר תוכנית שתוספת העלות שלה עולה על התועלת הצפויה.