איך 'מורטל קומבט' הפך מסערת לאומית לקאלט נוסטלגי

כשצפיתי ב'מורטל קומבט 2' – סרט נוסטלגי משנות ה-90 שנראה כמו פנטזיה משפחתית אך מלא בדם גרפי ברמה R – נזכרתי בסערה שהתחוללה סביב המשחק המקורי. המשחק הראשון, שיצא בתחילת שנות ה-90, היה לא רק להיט ענק, אלא גם סמל לפאניקה תרבותית שהגיעה לרמת חקירה קונגרסית ואף הגיעה לבית המשפט העליון.

המשחק הוצג לראשונה בארקיידים ב-1992, אך כשיצא לקונסולות ביתיות ב-1993, הסנאטור ג'ו ליברמן (דמוקרט מקונטיקט, לימים מועמד לסגן נשיא) הודיע על כוונתו לקיים דיונים ציבוריים בנושא. ליברמן התרשם לרעה מהאלימות הגרפית והמציאותית של המשחק. בניגוד למשחקי לחימה אחרים באותה תקופה, כמו 'סטריט פייטר', שבהם הדמויות היו מצוירות, 'מורטל קומבט' השתמש בסריקות של שחקנים אנושיים, וההתקפות הובילו להתזות דם מוגזמות. החלק השנוי ביותר במחלוקת היה ה'פייטליטי' – מהלכי סיום שבהם השחקן המנצח יכול היה לבצע קטלניות גרפיות כמו עריפת ראש או קריעת לב.

ליברמן נחשף למשחק כשעוזרו הביא לו אותו לאחר שילדו ביקש לקנות אותו לקונסולה הביתית. הוא, פוליטיקאי מרכזי בגיל העמידה עם נטייה למלחמות תרבות נגד המדיה, הגיב בזעזוע מוחלט. הוא התחייב לקיים דיונים רשמיים בקונגרס. כשהדיונים התקיימו בסוף 1993 ובתחילת 1994, בתקופה שבה פשע אלים היה בשיאו בארה"ב, ליברמן הציג את המשחק כגורם משפיע על התנהגות אלימה בתרבות. כפי שציין ג'סי ווקר מ'רייזון' ב-2014, בנאום הפתיחה שלו הוא קישר בין פשעים אמיתיים גבוהי פרופיל – כולל חטיפת ילדה במסיבת לילה ורצח המוני ברכבת – לבין משחקי וידאו, והצהיר: "אלימות ותמונות אלימות חודרות יותר ויותר להיבטים בחיינו, וזה הזמן להגדיר גבול. אני יודע שאחד המקומות שבהם ההורים רוצים שנגדיר גבול הוא אלימות במשחקי וידאו".

ליברמן טען כי משחקי וידאו הם 'מורים' שמלמדים ילדים ליהנות מאלימות. הוא אמר: "אנחנו מדברים על משחקים שמהללים אלימות ומלמדים ילדים ליהנות מהצורות האכזריות ביותר של אכזריות שבני אדם יכולים לדמיין". מאוחר יותר הוא אף הצהיר כי היה רוצה לאסור את כל משחקי הווידאו האלימים, אך ידע כי צעד כזה יתנגש בתיקון הראשון לחוקה – תחזית שהתבררה כנכונה.

מה שליברמן החמיץ היה שהמשחקים הללו היו אירוניים, אפילו מצחיקים – נועדו להדהים, אך גם לבדר ולבלבל, במיוחד מבוגרים צנועים ודמויות סמכות כמו הוא עצמו. הם היו פרובוקציות מתנשאות, מעט מעצבנות, מעט דוחות, אך גם מעט מבריקות. (בסרט ההמשך, למשל, הוצגו מהלכי סיום מקסימים המכונים 'באבו פייטליטי').