בית המשפט הטיל קנסות של 5,000 דולר על עורכי הדין בגין הצגת מקורות שגויים בתביעה נגד מיי פילו

בית המשפט המחוזי בקולורדו, השופטת נינה וונג, פרסמה החלטה חדשה בתביעה בגין לשון הרע בין אריק קומר (Eric Coomer) לבין חברת מיי פילו (My Pillow) והחברה המקושרת אליה, פרנקספיץ' (Frankspeech). התביעה נוגעת להאשמות כי קומר, שהיה עובד בחברת Dominion Voting Systems, השתמש במעמדו כדי להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2020.

במהלך ההליכים המשפטיים, בית המשפט זיהה מספר כשלים חמורים בהפניות המשפטיות שהגישו עורכי הדין של פרנקספיץ'. לאחר בחינה מעמיקה, הוטלו קנסות על עורכי הדין בגין הצגת מקורות שגויים וטעויות מהותיות שלא תוקנו בזמן.

הקנס הראשון: $3,000 על עורך הדין ועל המשרד שלו

טרם פתיחת המשפט, הגיש התובע בקשה להגבלת ראיות. עורכי הדין של פרנקספיץ' הגישו תגובה שכללה כמעט שלושים הפניות שגויות. במהלך דיון בבית המשפט, הודו עורכי הדין כי השתמשו בבינה מלאכותית (AI) להכנת המסמך, וכן כי הטילו על עמיתתם, ג'ניפר דה-מאסטר (Jennifer DeMaster), את האחריות לבדיקת ההפניות המשפטיות.

בית המשפט קבע כי הקנס המינימלי ההולם במקרה זה הוא $3,000 על עורך הדין ועל משרדו, וכן $3,000 נוספים על עורכת הדין דה-מאסטר. בית המשפט החליט שלא להטיל קנס על החברה עצמה.

הקנס השני: $2,000 בעקבות טעויות חוזרות בהפניות

לאחר סיום המשפט, הגיש התובע בקשה להגדלת הפיצויים הנפסקים נגד פרנקספיץ'. בתגובה, טענו עורכי הדין של החברה כי הגדלת הפיצויים תפגע בזכות לבחינה מחדש לפי התיקון השביעי לחוקה. הם הסתמכו על החלטה של בית המשפט המחוזי בטענה כי קביעת חבר המושבעים בנוגע לגובה הפיצויים היא סופית.

בית המשפט זיהה כי ההפניה לטענה זו שגויה משתי סיבות: ראשית, ההחלטה המדוברת היא של בית משפט מחוזי ולא של בית המשפט לערעורים של העשירי, כפי שטענו עורכי הדין. שנית, ההחלטה אינה תומכת בטענה כי קביעת חבר המושבעים היא סופית לפי התיקון השביעי לחוקה. בית המשפט ציין כי עורך הדין היה אמור לזהות טעות זו במהלך בדיקת המסמכים, במיוחד לאור העובדה שכבר הוטלו עליו קנסות בגין טעויות דומות בעבר.

בהתאם לכך, בית המשפט הורה לעורך הדין, לעורכת הדין ולפרנקספיץ' להסביר מדוע לא יוטלו עליהם קנסות נוספים לפי תקנה 11 לחוק הסדרי המשפט.

טענת ההגנה של עורך הדין

עורך הדין, מר קצ'ורוף (Mr. Kachouroff), הודה כי טעה בהצגת ההחלטה המדוברת ובזיהוי בית המשפט שהנפיק אותה. הוא טען כי למרות הטעות, הדיון בהחלטה רלוונטי לתיק, וכי הוא ביצע בדיקת הפניות באמצעות מערכת Westlaw ולא השתמש בבינה מלאכותית למעט חיפושים משפטיים. הוא טען בנוסף כי הטעות היא שולית וכי העיקרון המשפטי שהוצג במסמך היה נכון.

בית המשפט טרם פרסם את החלטתו הסופית בנוגע לקנסות הנוספים, אך ההחלטה הנוכחית מדגישה את החשיבות של דיוק בהפניות המשפטיות ואת האחריות המוטלת על עורכי הדין להבטיח את אמינות המסמכים שהם מגישים.