בעיית הבטיחות החמורה של סטארטאפים גרעיניים בארה"ב: מי מפקח?

המודל האמריקאי: פרטי מדי, מסוכן מדי?

ארה"ב היא המדינה היחידה בעולם שבה תחום האנרגיה הגרעינית מופרט כמעט לחלוטין. בעוד מדינות כמו סין וצרפת מפעילות את הכורים הגרעיניים באמצעות חברות בבעלות המדינה, בארה"ב האחריות מוטלת על המגזר הפרטי. גישה זו, הנתמכת על ידי תומכי השוק החופשי, מובילה לתופעות לוואי מטרידות: תת-תעסוקה כרונית, סבסוד ציבורי לרווחים פרטיים, ובעיקר – סיכוני בטיחות חמורים.

סטארטאפים גרעיניים נמנעים מפיקוח

דו"ח חדש של E&E News, שהתפרסם ב-Politico, חושף כי תשעה סטארטאפים גרעיניים חדשים – שנוסדו בעקבות הביקוש למרכזי נתונים – נמנעים מלהצטרף למכון לתפעול כורים גרעיניים (INPO). ארגון זה, שנוסד לאחר אסון טרי מיל איילנד ב-1979, אחראי לפיקוח על בטיחות הכורים, הדרכת עובדים והנחיות תפעוליות. למרות שאינו גוף ממשלתי, כל מפעילי הכורים בארה"ב הצטרפו אליו – עד עכשיו.

בין החברות הנמנעות: Aalo Atomics, שמפתחת כורים גרעיניים לייצור המוני, וAntares Nuclear, העוסקת בכורים מיקרוסקופיים. רק אחת מתשע החברות הצטרפה ל-INPO.

הסיבה: רווחים מול בטיחות

ההחלטה להימנע מהארגון נובעת ממניעים כלכליים בלבד. "אלה עסקים שמנסים להרוויח כסף", מסביר סקוט מוריס, יועץ גרעין לשעבר בוועדת הרגולציה הגרעינית האמריקאית (NRC). "כל תשתית שאינה תורמת ישירות לרווחים תעמוד למבחן".

רגולציה מוחלשת: הסכנה הגדולה ביותר

הסיכון מתעצם בעקבות צעדי ההקלות הרגולטוריות של ממשל טראמפ, שהעבירו חלק מסמכויות ה-NRC לידי ה-INPO. המשמעות: תקנות בטיחות הפכו לאופציונליות עבור חברות הגרעין.

"ה-NRC העביר חלק מסמכויותיו ל-INPO, בעיקר בתחום ההדרכה והתחזוקה", מסביר מוריס. "מדובר במערכת משלימה, לא כפולה".

"אנחנו רואים חברות שמזניחות את הבטיחות לטובת קצב ייצור מהיר. זהו מתכון לאסון".

דובר אנונימי בוועדת הבטיחות הגרעינית

הסכנה הצפויה: מה יקרה כשהכל יתפרק?

מומחים מזהירים כי הימנעות מפיקוח מחמיר עלולה להוביל לאירועים דומים לאסון טרי מיל איילנד או צ'רנוביל. בעוד החברות החדשות ממהרות לפתח טכנולוגיות גרעיניות חדשניות, הן עושות זאת ללא פיקוח מספק.

השאלה המתבקשת היא: האם ארה"ב מוכנה לשלם את המחיר של מודל אנרגיה גרעינית פרטי וחסר פיקוח?