ב-6 במרץ שלח בריאן אוניל, מיליארדר ופיתוחן נדל"ן מפנסילבניה, מייל דחוף לבן קירשנר, בכיר בממשל שפירו, תוך בקשה אישית למושל המדינה. לדבריו, אמזון הודיעה לו באופן רשמי כי "הם לא יקדמו שום פרויקטים בפנסילבניה עד שתהיה ודאות שהפרויקטים בהם השקיעו יוכלו להתקדם".
אוניל ציין כי בחודשים האחרונים כל בקשות ההיתרים של אמזון בפרויקטים שונים במדינה נדחו על ידי רשויות מקומיות. פרויקט משלו בקונשוהוקן, פרבר של פילדלפיה, נדחה בנובמבר האחרון. הוא ביקש משפירו להבטיח כי "לא יוגשו ערעורים שטחיים שמטרתם רק לעכב פרויקטים כמו אלה של אמזון". בנוסף, הציע לחייב כל מי שיגיש ערעור על החלטות תכנון לשלם ערבות כספית כפולה מהערך הכולל של הפרויקט. לדוגמה, עבור פרויקט של 2 מיליארד דולר, הערבות תעמוד על 4 מיליארד דולר.
קירשנר העביר את הבקשה לבכירים נוספים בממשל, אך לא ידוע אם התקבלה כל החלטה בעקבותיה. הממשל שפירו מסר כי לא הגיב למייל של אוניל, וכשנשאל אם תומכים בהצעה, נמסר כי היא תדרוש חקיקה שלא הוגשה עד כה. נציג של אוניל התחייב לספק תגובה אך לא עשה זאת. אמזון מסרה בתגובה כי היא "מחויבת עמוקות לפנסילבניה" באמצעות דובר אנונימי.
מקרה זה ממחיש את האתגר העומד בפני שפירו — ובעצם כל מושל אחר — כאשר הבום של מרכזי הנתונים, אותו קידם בעצמו, נתקל בהתנגדות נרחבת מצד ציבור ויזמים כאחד. שפירו אינו לבד: גם מושלות מיין, ג'נט מילס, נאלצה להתמודד עם ביקורת קשה לאחר שווטו חוק שאסר על הקמת מרכזי נתונים במדינה, למרות התנגדות מצד מצביעי המפלגה שלה לקראת הבחירות לסנאט.
מצד אחד, הבום הכלכלי בעקבות מרכזי הנתונים הוא עצום. שפירו הכריז ביוני אשתקד כי הוא "הולך על כל הקופה" בתחום הבינה המלאכותית, והצליח למשוך השקעות של עשרות מיליארדי דולרים למדינתו. לפי דיווחים, ההשקעה המתוכננת בפנסילבניה בתחום עומדת על 100 מיליארד דולר, כשחמישית ממנה מגיעה מאמזון בלבד. החברה הודיעה ב-2025 על הקמת תשתיות בינה מלאכותית בשווי של למעלה מ-20 מיליארד דולר במדינה.
מצד שני, הביקורת הציבורית גוברת. תושבים מודאגים מהקצב המהיר של הבנייה, מחסור בשקיפות ומהשפעות הסביבתיות והחברתיות של הפרויקטים העצומים. ההתנגדות נובעת גם מחשש לאובדן קרקעות חקלאיות, עלייה בצריכת החשמל והעומס על התשתיות המקומיות. במקרים רבים, התושבים מתארגנים נגד הפרויקטים באמצעות ערעורים משפטיים ועצומות ציבוריות.
המושל שפירו ניצב בפני דילמה מורכבת: מצד אחד, ההשקעות הגדולות תורמות לצמיחה הכלכלית ויצירת מקומות עבודה, ומצד שני, ההתנגדות הציבורית עלולה לעכב או אף לבלום את הפרויקטים. הממשל מנסה למצוא איזון באמצעות קידום תקנות חדשות והקמת ועדות לבחינת ההשפעות הסביבתיות, אך עד כה לא ברור אם הצעדים הללו יספיקו כדי להרגיע את הרוחות.
השאלה הגדולה היא כיצד ינהגו מושלים נוספים במדינות אחרות, שגם הן חוות גל של התנגדות דומה. נראה כי הסוגיה תהפוך למוקד מרכזי במערכות הבחירות הקרובות, הן ברמה המדינתית והן הלאומית, כאשר מועמדים לנשיאות כמו שפירו יצטרכו להכריע בין אינטרסים כלכליים לבין דרישות הציבור.