בשנת 2017, לאחר מותו של מפגין נגד גזענות במצעד 'אחדות הימין' שCharlottesville שבווירג'יניה, רבים מחברי האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות (ACLU) גינו בחריפות את סניף וירג'יניה של הארגון. הם האשימו אותו בהגנה על זכויות התיקון הראשון של ארגוני עליונות לבנה שארגנו את ההפגנה האלימה. בין המבקרים היה וולדו ג'קית', שפרש מתפקידו בדירקטוריון ה-ACLU של וירג'יניה במחאה.
בהמשך, בריאיון לעיתונאית דליה ליטוויק מ-Slate, ציין ג'קית' כי "ה-ACLU בוחר אילו תיקים לקחת על עצמו". לדבריו, "לא תראו לעולם את ה-ACLU לוקח על עצמו תיקים הנוגעים לתיקון השני, שכן זהו חלק מהצהרת הזכויות שהוא מעדיף שלא להגן עליו". באותה עת, נראה היה כי העמדה הזו תישאר יציבה. אחרי הכל, ה-ACLU החזיק מזה עשרות שנים בעמדה לפיה התיקון השני אינו מעניק זכות פרטנית לנשיאת נשק.
אלא שפחות משמונה שנים לאחר מכן, הארגון הגיש עתירה לבית המשפט העליון של ארצות הברית במטרה להגן על זכות זו. ה-ACLU ביקש מבית המשפט לדחות את ניסיונו של ממשל טראמפ להעמיד לדין את עלי חימאני, אזרח מטקסס, באשמת החזקת נשק שלא כדין. חימאני הודה כי החזיק באקדח וכי עישן קנאביס מספר פעמים בשבוע. עובדות אלו היו אמורות להספיק להרשעתו לפי סעיף 18 USC 922(g)(3), האוסר על "משתמש בלתי חוקי בסמים" להחזיק בנשק. אלא שהעתירה שהגיש חימאני לבית המשפט העליון, אליה הצטרף ה-ACLU, טענה כי "התיקון השני מונע מהממשל להעמידו לדין לפי חוק זה".
ברנדון באסקי, מנהל פרויקט הרפורמה המשפטית הפלילית של ה-ACLU ואחד מעורכי הדין המופיעים בעתירה, מסר: "זו הפעם הראשונה שאנו מצטרפים לתיק באופן פעיל לטובת אדם הטוען לזכות לפי התיקון השני. כעת, לאחר שבית המשפט העליון הכיר בזכות זו כזכות יסוד, אנו רואים בכך נושא מרכזי בתחום זכויות האזרח".
עמדתו של ה-ACLU בתיק ארצות הברית נגד חימאני מציבה אותו לצד ארגון הרובאים הלאומי (NRA). זו אינה הפעם הראשונה ששתי הקבוצות משתפות פעולה: ה-ACLU הגן בעבר על זכויות התיקון הראשון של ה-NRA בתיק NRA נגד וולו משנת 2024. אולם זו הפעם הראשונה שהן מתאחדות להגנה על זכויות נשיאת נשק בבית המשפט העליון.
העמדה החדשה של ה-ACLU בנוגע לתיקון השני מהווה שינוי דרמטי ביחס לעמדותיו ההיסטוריות של הארגון. אפילו לאחר פסיקת מחוז קולומביה נגד הלר משנת 2008, שבה הכיר בית המשפט העליון בזכות הפרטית לנשיאת נשק, המשיך ה-ACLU לדבוק בעמדתו הקודמת. באתר הארגון נכתב עד דצמבר 2023: "בהתייחסו למיליציה מוסדרת ול'ביטחון המדינה החופשית', ה-ACLU החזיק בעמדה כי התיקון השני מגן על זכות קולקטיבית ולא על זכות פרטנית".