בתחילת מגפת הקורונה, כשבתי חולים התמלאו וחללים ציבוריים התרוקנו, נהגתי לראות מחדש את שער המגזין מ-2017 שהזהיר מפני מגפה עתידית. כתבתי אותו בעצמי, לאחר שנים של סיקור מחלות מתפרצות כמו SARS בהונג קונג (2003), שפעת העופות באינדונזיה (2007) ושפעת החזירים (2009). אף על פי כן, עד פברואר 2020, התעלמתי מהאיום הממשמש ובא. חשבתי שמגפת הקורונה תעבור כמו מחלות אחרות — ללא השפעה גלובלית. טעיתי.
כיום, אני מזהה דפוס דומה בכל הנוגע למלחמה באיראן וסגירת מצר הורמוז, נתיב המים החיוני לייצוא נפט גלובלי. הסיכונים ברורים: הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מדווחת על שיבוש אספקה של למעלה מ-10 מיליון חביות נפט ליום — נתון חסר תקדים בהיסטוריה. לשם השוואה, האמברגו הנפטי של 1973, שהחריף את המשבר הכלכלי בארצות הברית, הסיר רק 7% מהאספקה העולמית. כיום, המצב חמור פי שניים.
למרות האזהרות, הכלכלה העולמית ממשיכה להתנהג כאילו אין סכנה ממשית. בפברואר 2020, ממש לפני פרוץ המגפה באיטליה, מדד S&P הגיע לשיא היסטורי — בדיוק כשהשווקים היו אמורים לצפות את ההשלכות הכלכליות הקשות. אותה עיוורון כלכלי עשוי לחזור עם המלחמה באיראן.
מדוע אף אחד לא מתכונן?
הסיבות מגוונות: חלקן פוליטיות, חלקן כלכליות וחלקן נובעות מהתמכרות לשגרה. אך ההיסטוריה מלמדת כי התעלמות מאזהרות מובילה למשברים בלתי צפויים. אם לא ננקוט בפעולה מידית, עלולות להיות לכך השלכות קשות על הכלכלה העולמית, מחירי הדלק והאינפלציה.
מה צפוי אם המצב יידרדר?
- עלייה חדה במחירי הדלק: אספקת הנפט תצטמצם, מה שיגרום לעלייה במחירים ויזרז אינפלציה גלובלית.
- האטה כלכלית: מדינות תלויות בנפט, כמו אירופה וסין, יסבלו מהאטה בצמיחה.
- חוסר יציבות בשווקים: משקיעים ימהרו למכור מניות, מה שיגרום לתנודתיות ולירידות בבורסות.
- סיכונים גיאופוליטיים: המלחמה עלולה להסלים ולגרור מעורבות של מדינות נוספות, מה שיגביר את אי הוודאות.
השווקים מתעלמים מהסיכונים, אך ההיסטוריה מלמדת כי מחיר ההתעלמות גבוה. אם לא נלמד מטעויות העבר, עלולות להיות לכך השלכות הרות אסון.