הסכם 'אפס פליטות' לשיט גלובלי: המדינות חזרו למסלול לאחר ויכוחים בוועדת ה-IMO

מדינות העולם חזרו למסלול לקראת אישורו של מסגרת גלובלית להפחתת פליטות השיט העולמי, זאת לאחר שבוע של משא ומתן בוועדת הסביבה הימית (MEPC84) של ארגון הימי הבינלאומי (IMO) בלונדון. המסגרת המוצעת, המכונה 'מסגרת אפס פליטות', נועדה להוביל להפחתה משמעותית בפליטות מגזי החממה מהשיט הבינלאומי עד שנת 2050.

בחודשים האחרונים התגלעו חילוקי דעות קשים בין המדינות המובילות במשא ומתן. ארצות הברית, יחד עם מדינות מפיקות דלקים מאובנים וקבוצות תעשייה, דרשה להסיר מהמסגרת את מנגנון תמחור הפחמן המוצע או אף לבטלו לחלוטין. מנגד, מדינות כמו ברזיל, האיחוד האירופי ואיי האוקיינוס השקט הדגישו כי המסגרת כבר מהווה פשרה מאוזנת בין האינטרסים השונים.

במהלך הוועידה האחרונה, מדינות כמו ליבריה ופנמה – אשר רשומות כמדינות דגל עבור כשליש מהצי המסחרי העולמי – הציעו אלטרנטיבה שהסירה את מנגנון תמחור הפחמן מהמסגרת המקורית. למרות זאת, בסיום הוועידה הוחלט כי המדינות ימשיכו לפעול לבניית קונצנזוס מחודש, והמסגרת תוצג לאישור סופי בוועידה הבאה של ה-IMO בדצמבר 2026.

מדוע נדחה ההסכם בשנה שעברה?

באפריל 2025, במהלך ועידת MEPC83 בלונדון, המדינות הסכימו על מסגרת 'אפס פליטות' למרות נסיגתה באמצע המשא ומתן של ארצות הברית. עם זאת, בוועידה שהתקיימה באוקטובר אותה שנה, המדינות נכשלו באישור המסגרת לאחר שמתווכים אמריקאים הואשמו ב'שיטות בריונות' במהלך המשא ומתן. המסגרת נועדה להיות סט כלים מעשי להשגת יעד האפס פליטות העולמי לשיט, אשר אומץ ב-2023 על ידי ה-IMO.

יעד זה חשוב במיוחד לאור העובדה ששיט בינלאומי אחראי לכ-2% מפליטות גזי החממה העולמיים, ואינו מכוסה במסגרת הסכם פריז.

מה היו המחלוקות העיקריות?

במהלך שבוע של משא ומתן באפריל 2025, המדינות הצביעו על אישור הצעה לפיה תוטל אגרת פליטות – למעשה מס פחמן על השיט העולמי – וכן מערכת מסחר באשראי פליטות. רוב המדינות תמכו במסגרת זו, אשר כללה יעד הפחתה של 4% בעוצמת הפליטות עד 2028, ו-30% עד 2035. בנוסף, נכללה מטרה עליונה של הפחתה של 17% עד 2028 ו-43% עד 2035. ספינות שלא יעמדו ביעדים אלו היו נדרשות לרכוש 'יחידות תיקון' במחיר של 380 דולר ליחידה, מה שהיה אמור להוות מנגנון עידוד להפחתת פליטות.

מי עומד מאחורי התמיכה וההתנגדות?

תומכים: ברזיל, האיחוד האירופי, מדינות איי האוקיינוס השקט ומדינות רבות נוספות רואות במסגרת זו כצעד הכרחי להובלת השיט העולמי לעתיד נקי יותר. הן מדגישות כי המסגרת כבר מהווה פשרה בין האינטרסים השונים, וכי הסרת מנגנון תמחור הפחמן תפגע ביעילות ההסכם.

מתנגדים: ארצות הברית, יחד עם מדינות מפיקות נפט וגז כמו ערב הסעודית ורוסיה, וכן קבוצות תעשייה שונות, טוענות כי מנגנון תמחור הפחמן יגדיל את עלויות השיט ויפגע בתחרותיות הענף. לטענתן, יש לקדם פתרונות טכנולוגיים וולונטריים במקום מנגנוני מחיר.

מה היה סופו של המשא ומתן בוועידת MEPC84?

למרות הלחצים מצד המדינות המתנגדות, המסגרת המקורית שרדה את המשא ומתן, והמדינות הסכימו להמשיך ולעבוד על בניית קונצנזוס מחודש. ה-IMO הודיע כי ינסה לאשר את המסגרת בוועידה הבאה בדצמבר 2026. עד אז, המדינות ימשיכו לדון בפרטי המסגרת, תוך ניסיון להגיע לפשרה שתספק את כל הצדדים.

המשא ומתן סביב מסגרת 'אפס פליטות' לשיט העולמי מדגים את האתגרים העומדים בפני הקהילה הבינלאומית במאבק בשינויי האקלים. למרות המחלוקות, קיימת הסכמה רחבה על הצורך בפעולה דחופה להפחתת פליטות מגזי החממה מהשיט, אשר מהווה חלק משמעותי מפליטות התחבורה העולמיות.