הערכה עצמית במקום הסתמכות חיצונית: שיחה מעוררת השראה עם ברן בראון ואייקו בטיאה

הסוד שמאחורי קונפליקטים שלא נפתרים: למה אנחנו נמנעים מלהתמודד?

עימותים הם חלק בלתי נמנע מהחיים, אך רובינו מתקשים להתמודד איתם בצורה בונה. במקום לטפל בהם בזמן אמת, אנו נוטים להימנע מהם עד שהם הופכים לשנאה עמוקה או להתפרצות הרסנית שמותירה אחריה נזקים קשים לתיקון. במאמר חדש ב-Fast Company, חוקרת המנהלים והסופרת ברן בראון שוחחה עם המאמנת אייקו בטיאה על מסגרת חדשה שמציעה דרך שונה: הפיכת קונפליקטים לצמיחה אישית באמצעות מנהיגות עצמית.

מסגרת 'Anchored, Aligned and Accountable': המפתח להערכה עצמית

בספרה החדש 'Anchored, Aligned and Accountable: A Framework For Transcending B*llshit and Transforming Our Lives and Work' (הקדמה מאת ברן בראון), מציעה אייקו בטיאה מסגרת מעשית שמאפשרת לנו להפוך קונפליקטים להזדמנות לצמיחה. בראון, שסייעה לאלפי מנהיגים וליחידים לפתח מנהיגות עצמית, מספרת כי המסגרת הזו שינתה לחלוטין את הדרך שבה היא מנהיגה, מתקשרת עם משפחתה וחבריה, ואף עם בן זוגה.

ברן בראון: המסגרת שלך שינתה לחלוטין את הדרך שבה אני מנהיגה, מתקשרת עם בעלי, ילדיי, חבריי ומשפחתי. לכן אני מתחילה בהודאה פשוטה: תודה.

ערכים אישיים מול מקצועיים: למה אנחנו מפצלים את עצמנו?

במהלך השיחה, עלתה השאלה המרכזית: מדוע אנשים נוטים להפריד בין ערכים אישיים למקצועיים? בראון ובטיאה, ששתיהן עוסקות רבות בהנחיית אנשים לזיהוי ערכים אישיים, ציינו כי התשובה טמונה בהרגל עמוק של 'ביפרוקציה עצמית'.

אייקו בטיאה:

אנחנו גדלנו להיות אנשים שמפצלים את עצמם לשניים: 'אייקו בבית' ו'אייקו בעבודה'. הריב עם ההורים או בן הזוג אמור להישאר בבית ולא 'להצטרף' לעבודה. בנוסף, אנחנו מחלקים את עצמנו בדרכים אחרות כדי להתאים את עצמנו לסביבה, להצליח או להימנע מלהיתפס כאיום. אנחנו משנים את הטון שלנו, צוחקים כשלא מצחיק לנו, ומוותרים על חלקים מעצמנו כדי להרגיש בטוחים או מקובלים.

בטיאה מוסיפה כי ההפרדה הזו גורמת לנו להאמין שיש לנו ערכים שונים לכל תחום בחיינו, אך למעשה, אנחנו אותו אדם בכל מקום. ההפרדה הזו היא מלאכותית ונועדה רק כדי שנרגיש בטוחים יותר, אך היא מרחיקה אותנו מעצמנו האמיתי.

ערכים כעוגן: למה הם חיוניים למנהיגות עצמית?

ערכים הם לא רק מילים יפות – הם מהווים את הבסיס להחלטותינו, לגבולותינו ולמוטיבציה הפנימית שלנו. כשאנחנו מאפשרים לערכים שלנו להשתנות בהתאם לסביבה, אנחנו מאבדים את העוגן שלנו. ערכים הם האמת הפנימית שלנו, והם צריכים להישאר יציבים גם תחת לחץ.

בטיאה מסבירה כי כשאנחנו מוותרים על ערכינו כדי להתאים את עצמנו לסביבה, אנחנו הופכים להיות תלויים בהערכה חיצונית. זהו המצב ההפוך ממנהיגות עצמית – מצב שבו אנחנו מאבדים את השליטה על מי שאנחנו באמת.

כיצד ליישם את המסגרת: כוונה מול השפעה

אחד האתגרים הגדולים ביותר במסגרת הזו הוא התאמת הכוונה להשפעה. מה קורה כשכוונתנו טובה, אך ההשפעה שלנו על מישהו אחר קשה או פוגעת? איך נמנעים מלחזור אחורה או להתנצל יתר על המידה?

בטיאה מציעה גישה מעשית: להתמקד בכוונה האמיתית שלנו ולהכיר בהשפעה שלה. היא נותנת דוגמה קונקרטית: קולגה שמפריעה לנו מספר פעמים בפגישה. במקום להתעלם או להתפרץ, אנחנו יכולים לפנות אליה בצורה מכבדת ולהסביר את ההשפעה של ההתנהגות שלה עלינו. כך אנחנו שומרים על הכוונה שלנו (לשפר את הדינמיקה בקבוצה) תוך כדי שמירה על גבולותינו ועל כבודו של האחר.

השינוי מתחיל בעצמנו

המסגרת של בטיאה אינה רק תיאוריה – היא קריאה לפעולה. היא מזכירה לנו כי מנהיגות עצמית מתחילה בהכרה בעצמנו כיחידה שלמה ולא מפוצלת. כשאנחנו מפסיקים לחלק את עצמנו לתחומים שונים ומודים בערכינו האמיתיים, אנחנו הופכים למנהיגים טובים יותר, בני זוג טובים יותר, חברים טובים יותר ואנשים טובים יותר.

בסופו של דבר, המסר המרכזי הוא פשוט: הערכה עצמית היא המפתח להתמודדות עם קונפליקטים בצורה בונה ומועילה. במקום להימנע או להתפרץ, אנחנו יכולים ללמוד להשתמש בהם כמנוף לצמיחה אישית ומקצועית.