מאי 2026: נקודות ציון פוליטיות, כלכליות וחברתיות שהגדירו עשורים

בחודש מאי של ארבע שנים שונות – 2021, 2016, 1991 ו-1981 – התרחשו אירועים שהשפיעו עמוקות על החברה האמריקאית. כל אחת מהשנים הללו הביאה עמה שינויים משמעותיים בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה והתרבות, והגדירה מחדש את השיח הציבורי במדינה.

מאי 2021: ללא 'רו נגד וייד' – המאבק על ההפלות עובר למדינות

בשנת 2021, לאחר ביטולו של פסק הדין 'רו נגד וייד' על ידי בית המשפט העליון, השתנה באופן דרמטי המאבק סביב זכויות ההפלות בארצות הברית. במקום דיונים חוקתיים וסכסוכים על הרכב בית המשפט העליון, המאבק התמקד כעת בחקיקה מדינתית.

כפי שציין ג'ייקוב סאלום במאמרו ‘הזכות להפלה לא תיעלם’, המעבר לחקיקה מדינתית הפחית את הסיכון של כל החלטה בודדת והקטין את העימותים הפוליטיים הלאומיים סביב הנושא. עם זאת, אף צד לא היה מרוצה מהמצב החדש, שכן הוא העביר את המאבק לזירות מקומיות ולאומיות כאחד.

‘ללא רו נגד וייד, המאבקים הפוליטיים על הפלות יימשכו, אך הם יתמקדו בעיקר בדיונים מדינתיים ולא בסוגיות חוקתיות או בהרכב בית המשפט העליון.’

מאי 2016: ברני סנדרס והכלכלה הסוציאליסטית – הבטחות שלא התקיימו

בשנת 2016, לאחר שבע שנים של ביקורת על מדיניות הכלכלית של המפלגה הדמוקרטית, הגיע הסנאטור ברני סנדרס עם מסר ברור: הבעיה היא שלא הוצאו מספיק כספים, לא הולאמו מספיק עסקים ולא הוסדרו מספיק תחומים. לטענתו, הכלכלה האמריקאית זקוקה למהפכה סוציאליסטית אמיתית.

עם זאת, כפי שכתב מאט וולץ במאמרו ‘הרעיונות הרעים של ברני’, רוב התומכים הנלהבים של סנדרס התמקדו בעיקר במדיניות הכלכלית שלו, ולא בנושאים אחרים כמו מדיניות החוץ או צדק פלילי. רבים מהרעיונות הכלכליים שלו נחשבו לקיצוניים ולא מציאותיים, כולל קריאה להפסקת הסחר עם מדינות שאינן מנוהלות על ידי ממשלות קומוניסטיות, הקמת עסקים בבעלות עובדים על ידי הממשל הפדרלי והלוואות מהדואר האמריקאי.

גלן גרווין, במאמרו ‘הפתעת סנדרס’, ציין כי למרות שלא ינצח, סנדרס הצליח למשוך כ-40% מקולות הבוחרים הדמוקרטים ברחבי המדינה. הוא תיאר אותו כדמות שמשתמשת במילים כמו ‘אוליגרכיה’ באופן מוגזם, ומקדמת רעיונות שסותרים את עקרונות השוק החופשי.

‘הוא רוצה שתוכל ללוות כסף מהממשל בדואר האמריקאי. בוזז לשוק החופשי נראה כמעט פרנואידי.’

מאי 1991: משבר הדואר האמריקאי – עלויות עולות, תחרות נעדרת

בשנת 1991, עלויות המשלוח בדואר האמריקאי זינקו באופן דרמטי, וזאת בעקבות עליית עלויות העבודה בשירות הדואר. הכלכלן דאגלס אדאי מאוניברסיטת אוהיו טען כי השירות הדואר פועל כמו מועדון פרטי, ללא תחרות וללא אחריות כלכלית, תוך שהוא משרת בעיקר את עצמו.

כפי שסיפרה קרוליין לוכהד במאמרה ‘הדואר העליון’, מנהלי חברות משלוחים ציינו כי היעדר התחרות מאפשר לשירות הדואר לפעול ללא מגבלות. לי אפשטיין, נשיא חברת Mailmen Inc. מלונג איילנד, אמר: ‘אין תחרות, אז הם מרגישים חופשיים לעשות כרצונם.’

‘אין תחרות, אז הם מרגישים חופשיים לעשות כרצונם.’

מאי 1981: אמטרק – תקציבים עולים, תקוות יורדות

בשנת 1981, לאחר עשור של פעילות, הפכה מערכת הרכבות הלאומית אמטרק למרכז תקציבי עצום. בשנת 1970, כאשר החליטה הממשלה להמשיך לתמוך ברכבות נוסעים למרות העדפת הציבור לכלי רכב ומטוסים, הוקצו רק 40 מיליון דולר להקמתה. בשנת 1981, לעומת זאת, תקציבי האחזקה השנתיים הגיעו כבר ל-900 מיליון דולר בשנה.

למרות התקציבים העצומים, קציני אמטרק המשיכו לקוות למערכת שתהפוך לרווחית באופן קבוע. עם זאת, המציאות הראתה כי המערכת ממשיכה לסבול מפערים כלכליים ומתלות מתמשכת בתמיכה ממשלתית.