עסקת הרוח הימית שהסתבכה: הממשל שילם מיליארד דולר ללא תמורה ממשית
כאשר הממשל הטרומפיסטי הודיע כי יפצה את חברת TotalEnergies בכמעט מיליארד דולר לביטול זכויותיה ברוח ימית, נראה היה כי מדובר בעסקה הדדית: הממשל יחזיר לחברה כל סנט שהוציאה על רכישת הזכויות, ובתמורה, Total תפנה את הכספים לפרויקטי נפט וגז בארה"ב.
אך כעת, לאחר פרסום התנאים המפורטים בהסכם, מתברר כי הצד האמריקאי למעשה לא קיבל דבר בתמורה לכספים ששולמו. מסמכי ההסכם, שפורסמו באתרו של משרד האנרגיה האמריקאי ביום שישי האחרון, חושפים כי Total לא נדרשה להשקיע כספים חדשים כדי לקבל את ההחזר.
תנאי ההסכם: הוצאות קיימות יכולות להיחשב כתמורה
במסמכים נכתב כי Total הייתה זכאית להגיש קבלות על הוצאות שכבר ביצעה בפרויקטי אנרגיה קונבנציונלית, כולל הוצאות מוקדם יותר מנובמבר האחרון. ההסכם חייב את החברה להשקיע סכום זהה לזה שהוציאה על זכויות הרוח הימית בפרויקטים של "אנרגיה קונבנציונלית" בין התאריכים 18 בנובמבר 2025 ל-30 בספטמבר 2026.
בין ההוצאות המותרות נכללו:
- השקעות ישירות בפרויקטי נפט וגז בבעלות החברה;
- כספים שהוזרמו באמצעות שותפויות משותפות;
- הוצאות על פרויקט LNG ריו גראנדה, שבו החברה כבר קיבלה החלטת השקעה סופית בספטמבר האחרון.
החברה הייתה חייבת להפקיד את הכספים בפועל במהלך התקופה, ולא רק להתחייב להשקעה. לאחר ביצוע ההשקעות, הייתה יכולה להגיש לחברת TotalEnergies אישור ביקורת צד שלישי על הקבלות, ומשרד הפנים היה מבטל את הזכויות.
הכסף הוחזר תוך 21 שבועות בלבד
בסופו של דבר, Total השקיעה את מלוא 928 מיליון הדולרים שהוחזרו לה בפחות מ-21 שבועות. הזכות הקטנה יותר, 'Carolina Long Bay', מזרחית לוילמינגטון שבקרוליינה הצפונית, בוטלה רשמית ב-2 באפריל, בעוד שזכות 'Attentive Energy', מול חופי צפון ג'רזי, בוטלה ב-13 באפריל.
קייט קנדי, מנהלת בכירה בארגון 'Natural Resources Defense Council', הצהירה כי הכללת פרויקט ריו גראנדה בהסכם היא "דוגמה נוספת לאופן שבו ההסכם נראה כעסקה מועדפת או הסדר חשאי". לדבריה, ההסכם נועד להצדיק את הפיצוי לחברה על אי בניית רוח ימית בארה"ב, תוך העברת כספי ציבור לתאגידים אנרגטיים.
"הפרדוקס הוא שמיליארד דולר זה מגיע מכיסם של אזרחי ארה"ב, בזמן שהם נאבקים לשלם את חשבונות החשמל שלהם", אמרה. "בסופו של דבר, הסכמים אלו יובילו לעלייה במחירי החשמל עבור הציבור."
TotalEnergies לא הגיבה לשאלות שהופנו אליה בנושא ההסכם. משרד הפנים האמריקאי לא השיב ישירות לשאלות, אך מסר הצהרה בה נאמר כי "כפי שפורסם בעבר, ההסכם נועד להבטיח שהחברה תפנה את משאביה לפרויקטים אנרגטיים בארה"ב".