ניסיונו הכושל של טראמפ לשלול אזרחות מאזרחי ארצות הברית

בשבוע שעבר דיווחה הניו יורק טיימס כי משרד המשפטים האמריקאי מתכנן לפתוח בהליכים רשמיים לשלילת אזרחותם של יותר מ-300 אזרחים אמריקאים. אם יבוצע, יהיה זה ניסיון הגדול ביותר מסוגו בהיסטוריה המודרנית של ארצות הברית. אולם, למרות האיומים החוזרים ונשנים מצד ממשל טראמפ בנושא שלילת אזרחות, חשוב להבין מהן ההגבלות החוקתיות והמשפטיות האמיתיות בנושא.

ראשית, הממשל הנוכחי אינו יכול לשלול אזרחות ממי שנולד בארצות הברית – כלומר, מאזרחים מכוח חוקת ארצות הברית. התיקון ה-14 לחוקה, שנחקק בשנת 1868 במהלך תקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, קבע באופן חד-משמעי כי אזרחות אמריקאית אינה נתונה לוויכוח פוליטי. (נחזור לנושא זה בהמשך, כאשר נדון בהתקפות האחרונות של טראמפ על אזרחות מכוח לידה.)

שנית, קיימות מגבלות משפטיות וחוקתיות נוקשות בכל הנוגע לשלילת אזרחות ממי שקיבל אזרחות באופן טבעי – כלומר, מהגרים שעברו תהליך התאזרחות. מגבלות אלו לא היו קיימות תמיד. לדוגמה, במהלך גל הפחד האדום הראשון בשנות ה-1910, ממשל וילסון פעל נגד פעילת האנרכיזם הרוסית-אמריקאית אמה גולדמן בשל פעילותה נגד המלחמה וגיוס החובה. אזרחותו של בעלה בוטלה בטענת הונאה, ולאחר מכן נטען כי אזרחותה שלה, שהתקבלה באמצעות נישואין אליו, בטלה אף היא. היא הסכימה לגירוש לברית המועצות החדשה בשנת 1919.

בשנות ה-1930 המאוחרות, הקונגרס וממשל פרנקלין דלאנו רוזוולט פעלו להסדיר את הנושא. חוק הלאום של 1940 נועד לאחד עשרות תקנות שונות שנחקקו במהלך עשרות השנים הקודמות. החוק הגדיר מספר נסיבות שבהן אזרח אמריקאי עלול לאבד את אזרחותו:

• קבלת אזרחות במדינה זרה;
• שבועת נאמנות למדינה זרה;
• הצטרפות או שירות בכוחות המזוינים של מדינה זרה;
• עבודה בשירות ממשלתי במדינה זרה בתפקיד המיועד רק לאזרחיה;
• הצבעה בבחירות פוליטיות במדינה זרה;
• שימוש בדרכון זר כאזרח המדינה;
• ויתור רשמי על אזרחות אמריקאית בפני קונסול אמריקאי בחו"ל;
• עריקת מצבא ארצות הברית בזמן מלחמה (לאחר הרשעה בבית דין צבאי);
• לגבי מי שהתאזרח: מגורים במדינת מוצאו או מקום לידתו למשך שנתיים אם בכך הוא מקבל אזרחות במדינה זו;
• לגבי מי שהתאזרח: מגורים במדינת מוצאו או מקום לידתו למשך שלוש שנים.

למרות האיומים החוזרים מצד ממשל טראמפ, הסיכוי ששלילת אזרחות תבוצע באופן נרחב הוא נמוך ביותר. הסיבה לכך היא לא רק המגבלות החוקתיות והמשפטיות, אלא גם הקושי המעשי להוכיח כי אדם השיג אזרחותו באמצעים לא חוקיים. רוב המקרים שבהם בוצעה שלילת אזרחות בעבר היו קשורים להונאה בתהליך ההתאזרחות עצמו – למשל, הסתרת עבר פלילי או שימוש במסמכים מזויפים. במקרים אלו, נדרשת הוכחה ברורה וחד-משמעית כי האזרחות הושגה באופן לא חוקי, ולא די בחשדות או בטענות פוליטיות.

בנוסף, בתי המשפט בארצות הברית נוטים להגן על זכויות האזרחים, ובמיוחד על אלה שרכשו אזרחות באופן חוקי. במהלך השנים, בית המשפט העליון קבע כי שלילת אזרחות היא צעד חמור ביותר, הדורש ראיות מוצקות ודיון משפטי מעמיק. במקרים רבים, בתי המשפט ביטלו החלטות של הממשל בנושא, תוך שהם מדגישים את חשיבות יציבות מעמד האזרחות.

עם זאת, האיומים מצד ממשל טראמפ על שלילת אזרחות אינם חסרי השלכות. הם יוצרים אווירה של אי-ודאות ופחד בקרב מהגרים ואזרחים ממוצא זר, ומחזקים את תחושת חוסר הביטחון בקרב קהילות אלו. בנוסף, הם מעוררים מחלוקת פוליטית וחברתית, ומעלים שאלות קשות על עתידה של ארצות הברית כמדינת הגירה.

בסופו של דבר, ניסיונו של טראמפ לשלול אזרחות מאזרחים אמריקאים נתפס כלא מציאותי מבחינה משפטית. המגבלות החוקתיות והמשפטיות מונעות מהממשל לבצע מהלכים נרחבים בתחום זה, והסיכוי שבתי המשפט יאשרו החלטות כאלו הוא נמוך ביותר. עם זאת, האיומים עצמם משרתים מטרות פוליטיות, ומעוררים דיון ציבורי נרחב על עתידה של ארצות הברית כמדינת הגירה וזהות לאומית.