פראמטאונד מול סין: האם עסקת הענק שלה תעלה לה ביוקר?

לוס אנג'לס, ארצות הברית – מגדל המים של אולפני פראמטאונד, שעליו מתנוסס הלוגו המפורסם של החברה, ניצב בלב נוף האולפנים ב-8 בדצמבר 2025. (צילום: מריו טאמה / גטי אימג'ס)

בשבוע שעבר התארחה הפרשנית הכלכלית קתרין רמפל בתוכניתו של העיתונאי ג'ון סטוסל, שם דנו בין היתר בשימוש לרעה לכאורה ברשות התקשורת הפדרלית (FCC) למטרות פוליטיות. מנהל ה-FCC, ברנדן קאר, דרש מ-ABC לחדש את רישיונות השידור שלה מוקדם מהצפוי בעקבות בדיחותיו של ג'ימי קימל על דונלד טראמפ. במקביל, נדרשה הרשות להקל על בעלי בריתו של טראמפ באמצעות ויתור על כלל המחייב חברות תקשורת בבעלות זרה שלא יעלו על 25% ממניותיהן.

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיון היה הסיכוי הנמוך לבחינה מחודשת של עסקת המיזוג בין פראמטאונד לוורנר ברוס בהיקף של 111 מיליארד דולר על ידי ועדת ההשקעות הזרות בארצות הברית (CFIUS). למרות שקרוב למחצית מהמימון לעסקה מגיע מקרנות ריבוניות ממזרח התיכון וממקורות זרים אחרים, פראמטאונד טענה בתצהיר ל-SEC לשנת 2025 כי אין צורך בבדיקה בשל שני נימוקים עיקריים.

ראשית, החברה ציינה כי טנסנט הסינית, שבעבר הייתה שותפה פיננסית בעסקה, הוצאה ממנה במכוון כדי להקל על אישורה. שנית, הקרנות הריבוניות לא יקבלו כל תפקיד בהנהלת החברה המאוחדת, למרות שהן מחזיקות ב-38.5% מההון שלה. עם זאת, נותרה השאלה האם הן יוכלו להשפיע בעקיפין על תוכני החדשות ברשתות כמו CNN או CBS.

למרות הוצאתה הרשמית של טנסנט מהעסקה, החברה נותרה משקיעה פסיבית בחברת סקיידאנס, שהייתה בבעלות חברת אליסון ומוזגה עם פראמטאונד בשנה שעברה. טנסנט החזיקה כ-10% מסקיידאנס וכ-5% מהחברה המאוחדת לאחר המיזוג. בכך היא ממשיכה להיות מעורבת, ולו באופן מוגבל, בעסקה הענקית.

מעורבותה של טנסנט מעוררת חששות בקרב חלק מהפוליטיקאים בארצות הברית. בסנאט, הסנאטורים אליזבת וורן וקורי בוקר שלחו מכתב ל-CFIUS בו נטען כי:

העובדה שטנסנט פרשה והצטרפה מחדש בסכום נמוך יותר אינה מבטלת את הצורך בבדיקה – היא מדגישה אותו. התבנית של פרישה וחזרה, בכל פעם מתחת לסף היכולת לבחינה, מהווה עדות לכך שהמבנה הפיננסי הזר של העסקה מנוהל במטרה להימנע מפיקוח.

החששות אינם מופרכים. טנסנט, שהוגדרה על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית כ'חברת צבא סינית', הייתה בין המשקיעים המוקדמים בסקיידאנס. למרות פרישתה הרשמית, נותרה החברה בעלת מניות פסיבית בחברה המאוחדת, מה שמעלה שאלות על השפעתה האפשרית על תוכני התקשורת האמריקאית.

העסקה, שעתידה ליצור ענק תקשורתי חדש, עשויה להיתקל בקשיים נוספים בשל מעורבותה של טנסנט. השאלה הנותרת פתוחה היא האם הממשל האמריקאי יוכל להגן על עצמאות התקשורת במדינה מפני השפעות זרות, גם כאשר אלו מגיעות בדרך עקיפה.