בית המשפט הפדרלי השמיני אישר: צילום תוך כדי התפרצות לפרטי הוא עבירה פלילית

בית המשפט הפדרלי השמיני בארצות הברית אישר ביום חמישי האחרון חוק חדש באיווה, המכונה 'התפרצות לצורכי צילום', אשר מטיל עונשים כבדים יותר על מי שנכנס לפרטי פרטיים לצורך צילום ללא רשות. הפסיקה ניתנה בתיק PETA, Inc. v. Reynolds, בו דנו שלושה שופטי בית המשפט: סטיבן גרז, ג'יימס לוקן וריימונד גרואנדר.

החוק החדש, שנחקק בשנת 2021, נועד להתמודד עם התופעה של אנשים הנכנסים לפרטי פרטיים לצורך צילום פעילויות בלתי חוקיות, בעיקר מטעמים פוליטיים או חברתיים. לפי החוק, מי שנכנס לפרטי פרטיים ומשתמש במצלמה או במכשיר אלקטרוני אחר לצורך צילום, עובר עבירה חמורה יותר מאשר עבירת התפרצות רגילה.

בעוד שעבירת התפרצות רגילה נחשבת לעבירה קלה ועונשה קנס של עד 855 דולר ו-30 ימי מאסר לכל היותר, עבירת 'התפרצות לצורכי צילום' מטילה עונשים כבדים בהרבה: עבירה ראשונה נחשבת לעבירה חמורה ועונשה קנס של 855 עד 8,540 דולר ומאסר של עד שנתיים, בעוד שעבירה חוזרת נחשבת לעבירת פשע מדרגה D ועונשה קנס של 1,025 עד 10,245 דולר ומאסר של עד חמש שנים.

שתי קבוצות למען זכויות בעלי חיים, ובהן ICCI (Iowa Citizens for Community Improvement), הגישו עתירה נגד החוק בטענה שהוא מגביל את חופש הביטוי שלהן. לטענתן, חבריהן נכנסים לעיתים לפרטי פרטיים לצורך צילום פעילויות בלתי חוקיות, בעיקר באתרים פוליטיים או תאגידיים, כדי להעלות מודעות לנושא. הן מוכנות לקבל את העונש על עבירת התפרצות רגילה, אך החוק החדש מרתיע אותן מלהמשיך בפעילותן בשל העונשים הכבדים יותר.

בית המשפט נדרש להכריע האם פעילות הצילום תוך כדי התפרצות מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה, אשר מגן על חופש הביטוי. הפסיקה קבעה כי אף שצילום יכול להיחשב לביטוי מוגן במקרים מסוימים, בית המשפט העליון בארצות הברית מעולם לא קבע כי אדם רשאי להפר את חוקי התפרצות לצורך ביטוי חופשי על פרטי פרטיים בבעלות פרטית. הפסיקה התייחסה לתקדימים משפטיים קודמים, כגון Lloyd Corp. v. Tanner (1972) ו-Hudgens v. NLRB (1976), בהם נקבע כי אין זכות חוקתית להפר חוקי תפרצות לצורך פעילות פוליטית או חברתית על פרטי פרטיים.

בית המשפט קבע כי אף אם צילום תוך כדי התפרצות נחשב לביטוי מוגן, העתירה של קבוצות זכויות בעלי החיים נדחית. החוק החדש עומד במבחן הביניים של 'ביקורת בינונית' (intermediate scrutiny), אשר דורש כי החוק יהיה מותאם למטרה חוקית וכי ההגבלה על חופש הביטוי תהיה צרה ככל האפשר. בית המשפט קבע כי החוק עומד בקריטריונים אלו, שכן הוא נועד למנוע פעילות בלתי חוקית ולא להגביל באופן לא מידתי את חופש הביטוי.