הריסת היערות בארה"ב: כיצד Roundup הופך אזורי שריפה לשממה רעילה

בחודש יולי 2021, שריפה ענקית בשם Dixie Fire כילתה כמעט מיליון דונם ביער הלאומי לאסן שבצפון-מזרח קליפורניה. שלוש שנים לאחר מכן, השריפה השנייה בגודלה במדינה, Park Fire, השמידה עוד 430 אלף דונם באזור הסמוך. אך הנזק הנראה לעין אינו נגרם רק מהאש — אלא מההחלטה להשתמש בקוטלי עשבים כימיים, בראשם גליפוסט (Roundup), על ידי חברות כריתת עצים ושירות היערות האמריקאי.

אני נוהגת בטויוטה טקומה ישנה על כביש עפר בוצי, כשלצידי לילי, כלבת בורדר קולי בעלת ראייה חדה. לפני שבע שנים הגענו לאותו מקום בדיוק: לילי קפצה מהמשאית, רדפה אחרי ארנב דרך כרי דשא בגובה הברכיים וחזרה מכוסה בבוץ וברדלסים. הנוף היה כמו מתוך קטלוג של L.L.Bean — כרי פרחים מלאי חיים, עצי אשוח דאגלס, ארזי לבונה ואף עצי אורן סוכר מהגבוהים בעולם. היער שימש מקלט למינים מוגנים כמו זאבים אפורים, דביבונים פסיפיים ונץ גדול. השועל האדום של סיירה נבדה, אחד היונקים הנדירים בקליפורניה, היה ידוע כחי באזור זה. כאן הגעתי לנקות את הראש, לאסוף פטריות בר ולהירגע. אך היום אני ניצבת מול שממה צחיחה, מושחרת ומלאה בסלעים געשיים, המשתרעת על פני מה שהיה פעם כרי דשא ומדרונות הרים חשופים. אין ציפורים. אין בעלי חיים. אין חרקים. אין עצים גבוהים. רק שתיקה מטרידה.

כמה דקות נסיעה משם, הטבע החל להתאושש: שיחי ערער הררי ירוקים, מלוחים סגולים וחרציות פרחוניות מלאו את הנוף, ודבורים פעילות עפו בין הפרחים. עצים גבוהים נעלמו, אך שתילים חדשים — ארזים, אורנים, אשוחים — צצו באקראי בין הצמחייה, בגובה של כמה עשרות סנטימטרים. לעומת זאת, בשטחי הכריתה הפרטיים הנמצאים מולנו, אין כל סימן להתחדשות טבעית. אין פרחים, אין דבורים — רק שורות צפופות של שתילי מחטManualיים, בגובה פחות מ-30 סנטימטר, נטועים באופן מלאכותי. הסיבה לכך היא השימוש הנרחב בקוטלי עשבים, בעיקר גליפוסט, ביערות קליפורניה ובאזורים נוספים בארה"ב.

על פי נתונים רשמיים, אזור זה הוא אחד מהיערות המרוססים ביותר בקליפורניה, כולל קטע משביל הפסגה הפסיפי — שביל ההליכה המפורסם שהונצח בסרט "Wild" בכיכובה של ריס ויתרספון. למרות שחלפו כמעט חמש שנים מאז השריפה, השטח עדיין נותר שומם, מושפע מהחומרים הכימיים.

השימוש בגליפוסט ביערות אינו מוגבל לקליפורניה. דוחות ממשלתיים וחקירות עיתונאיות חושפים כי שירות היערות האמריקאי וחברות כריתת עצים מרוססים מיליוני דונמים מדי שנה בקוטלי עשבים, בעיקר לאחר שריפות, כדי למנוע צמיחה מחדש של צמחייה טבעית. המטרה המוצהרת היא להקל על נטיעת עצים חדשים למטרות מסחריות, אך התוצאה היא הרס של המערכת האקולוגית המקומית.

מומחים מזהירים כי גליפוסט, המוגדר כ'סביר להחשד כמסרטן' על ידי ארגון הבריאות העולמי, משפיע לא רק על הצמחייה אלא גם על בעלי חיים, קרקע ומי תהום. מחקרים מראים כי החומר שורד בקרקע שנים רבות ויכול לזהם מקורות מים סמוכים. בנוסף, השימוש בו מונע התחדשות טבעית של היער, מה שמגביר את הסיכון לשריפות עתידיות עקב הצטברות חומר צמחי יבש.

ארגוני סביבה דורשים להפסיק את השימוש בגליפוסט ביערות הציבוריים ולעבור לשיטות ניהול בר-קיימא יותר, כגון כריתה סלקטיבית והגברת השימוש בצמחים מקומיים להתחדשות טבעית. הם טוענים כי המדיניות הנוכחית מובילה להשמדת היערות לטובת אינטרסים כלכליים קצרי טווח, תוך פגיעה באקולוגיה ובבריאות הציבור.

בינתיים, נוף היער האמריקאי ממשיך להשתנות — לא לטובה. מה שהיה פעם בית גידול עשיר ורב-גוני הופך לשממה רעילה, שבה הטבע נותר שבוי בידי הכימיקלים.