חקלאי ברי בר-הכחול במיין סובלים מהשפעות משבר האקלים

בחווה החקלאית Crystal Spring Farm שבברונסוויק, מיין, נראו לפני שנה שדות ברי הבר-הכחול מאדימים מוקדם מהרגיל. בצורת קשה פגעה בצמחים, גרמה לעלים להחליף צבע טרם עת והביאה לקמילת הפירות בטרם הבשילו. התוצרת לשנת 2025 הייתה כמעט אפסית: "קיבלנו רק 7% מהיבול הצפוי", סיפר סת' קרוק, חקלאי בן 55. "הרבה עבודה עם מעט מאוד תוצאות".

קרוק, העומד בראש החווה בת 72 דונם, ציין כי זו הפעם השלישית בשבע השנים האחרונות בה היבול נהרס כמעט לחלוטין. "השינויים במזג האוויר הופכים את ההפסדים לנפוצים יותר", אמר. מומחים מוסיפים כי הפתרונות הדרושים כדי להתמודד עם המצב יקרים מאוד.

הבר-הכחול: סמל כלכלי ותרבותי במיין

ברי הבר-הכחול הם מוצר ייחודי למדינת מיין, לצד מאכלים מסורתיים כמו לחמניות סרטנים או עוגות 'וופי'. שלא כמו הבר-הכחול התרבותי הנמכר בקופסאות, הבר הבר הוא קטן יותר בעל טעם עז יותר, ומיועד בדרך כלל להקפאה ולא למכירה טרייה. צמחי הבר גדלים בקרקעות חוליות ודלות חומרי הזנה, מה שמקשה על השקיה.

על פי ועדת הבר-הכחול של מיין, המדינה אחראית לכמעט כל הבר-הכחול המסחרי בארצות הברית. בשנת 2023 נאספו כ-40 מיליון קילוגרם של פירות, שהניבו הכנסות של 361 מיליון דולר למדינה. "זהו ענף כלכלי מרכזי ומהווה חלק מזהותה של מיין", אמר קרוק.

אתגרים ומסורת בת קיימא

קרוק, אב לשניים, גדל במיזורי ועבר לחקלאות בעקבות עניין בגינון. הוא למד הדפסה בבית הספר לאמנות, בדיחה שחוזרת אליו לעיתים קרובות בחווה. הבר-הכחול הוא אחד הפירות היחידים שמקורם בצפון אמריקה, וצמחיו גדלים באותם מקומות במשך אלפי שנים, מטופחים בידי דורות של חקלאים וקהילות ילידיות לפני כן.

צמח בר-הכחול מניב פירות רק אחת לשנתיים, ולכן החקלאים קוצרים לרוב מחצית משטחיהם בכל שנה. הצמחים, המכונים גם "ברי נמוכים", גדלים בצפיפות על קרקעות דלות, בעיקר בניו אינגלנד ובמזרח קנדה. "קרקע הבר-הכחול אינה עשירה בחומרי הזנה. שום דבר אחר לא גדל שם... אבל הבר-הכחול אוהב את זה", אמרה רחל שטמן, פרופסור לחקלאות בת קיימא וראש מעבדת האגרואקולוגיה באוניברסיטת מיין.