מחקר ממומן ב-NIH מתעלם מדיווח על הבדלי מין – מה זה אומר לנשים ולגברים?

הנחיות רשמיות – אך לא מספיקות

בשנת 2014 פרסמה המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית הנחיות חדשות שנועדו לקדם מחקר רפואי שוויוני מבחינת מין. ההנחיות דרשו מהחוקרים לשלב את המשתנה הביולוגי 'מין' (SABV) בתכנון, ניתוח ודיווח המחקרים. המטרה הייתה להבטיח שהממצאים יהיו רלוונטיים גם לגברים וגם לנשים.

פער גדול בין הכוונה למציאות

למרות ההנחיות, פחות ממחצית מהמחקרים הממומנים ב-NIH מדווחים על ניתוח נתונים לפי מין. כך עולה ממחקר חדש שבחן מאמרים שפורסמו בין השנים 2016 ל-2022. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי JAMA Network Open, מצא כי רק 41% מהמאמרים כללו ניתוח לפי מין, ורק 22% דיווחו על תוצאות שונות בין גברים לנשים.

מדוע זה חשוב?

העדר דיווח מפורט על הבדלי מין עלול להוביל למספר בעיות:

• תוצאות לא מדויקות: מחקרים שלא מנתחים נתונים לפי מין עלולים להסתיר הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים, למשל בתחום התגובה לתרופות או רגישות למחלות.
• הטיה מגדרית: ללא דיווח מפורט, ייתכן שממצאים ייוחסו באופן שגוי לקבוצות שלא נבדקו כראוי.
• פגיעה ברפואה מותאמת אישית: רפואה מודרנית שואפת להתאים טיפולים באופן אישי. ללא נתוני מין מפורטים, קשה לפתח גישות טיפוליות מותאמות.

קריאה לפעולה: דרישה לשינויים

החוקרים שמאחורי המחקר קוראים ל-NIH ולקהילה המדעית לנקוט בצעדים נוספים:

«על ה-NIH לחזק את ההנחיות ולדרוש דיווח מפורט על ניתוח נתונים לפי מין בכל מחקר ממומן. בנוסף, יש לעודד חוקרים לבחון באופן פעיל את ההבדלים בין גברים לנשים, ולא רק לכלול אותם באופן פורמלי.»

דוגמאות מהשטח: מה קורה בישראל?

בישראל, המכונים הלאומיים לבריאות (ה-NIH הישראלי) אינם מחייבים דיווח לפי מין באותה רמה כמו בארצות הברית. עם זאת, מספר חוקרים ישראלים כבר החלו ליישם גישות דומות. פרופ' רונית ברקאי, חוקרת מין ומגדר מאוניברסיטת תל אביב, מציינת כי:

«בישראל ישנה מודעות גוברת לחשיבות הדיווח לפי מין, אך עדיין חסרים תקנים מחייבים. ללא דרישה רשמית, רבים מהחוקרים נמנעים מלבצע ניתוחים מעמיקים.»