בית המשפט העליון מהסס: האם המשטרה רשאית לעקוב אחריך דרך הטלפון הנייד?

בית המשפט העליון של ארצות הברית העלה סימני שאלה במהלך דיון שהתקיים ביום שני בעניין Chatrie נגד ארצות הברית, שבו נבחנת הסוגיה: מתי רשאית המשטרה להשתמש בנתוני מיקום מטלפונים ניידים כדי לזהות מי שהה בקרבת מקום לפשע? הדיון חשף מתח בין הגנה על פרטיות הציבור לבין צרכי החקירה המשטרתיים.

בחלק הראשון של הדיון, רוב השופטים נראו סקפטיים כלפי טענותיו של עורך הדין אדם אוניקובסקי, המייצג נאשם שהורשע בשוד בנק. לטענתו, החוקה מגבילה את יכולתה של הממשלה לעקוב אחר אזרחים דרך הטלפונים שלהם. חלק מהשופטים אף הביעו נכונות לבטל את ההחלטה ההיסטורית Carpenter נגד ארצות הברית (2018), שקבעה כי המשטרה חייבת להוציא צו בית משפט לפני שתמשוך בנתוני מיקום היסטוריים מטלפונים.

אולם, בחלק השני של הדיון, לאחר שהסנגור הראשי מטעם משרד המשפטים, אריק פייגין, עלה לדיון, השתנתה התמונה. רוב השופטים הביעו חששות עמוקים מההשלכות של טענותיו. נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, ציין כי אם תינתן למשטרה גישה רחבה מדי למעקב באמצעות טלפונים, היא תוכל לזהות את כל מי שהשתתף באירוע דתי או פוליטי מסוים. שופטים נוספים הביעו דאגה מכך שהטיעונים יאפשרו למשטרה לעיין במיילים, ביומנים אישיים ובתמונות של אנשים רבים ללא צו.

לאור חששות אלו, נראה כי בית המשפט עשוי לקבל החלטה זהירה ב-Chatrie, שתפרש את הפסיקה ב-Carpenter כמחייבת את המשטרה לקבל צו בית משפט לפני שתמשוך בנתוני מיקום מטלפונים. עם זאת, במקרה הספציפי של Chatrie, המשטרה אכן הוציאה צו כזה. לפיכך, ההחלטה הצפויה תהיה צרה למדי ולא תרחיב באופן משמעותי את ההגנות על פרטיות האזרחים.

מהו 'צו גיאופנס'?

השאלה המשפטית המרכזית ב-Chatrie עוסקת ב'צווי גיאופנס' – צווים המאפשרים לממשלה לזהות מי שהה במיקום מסוים בזמן מסוים. לרוב, ניתן להשיג מידע זה באמצעות נתוני מיקום מטלפונים ניידים, אותם אוספות חברות הסלולר וספקיות תוכנה כמו גוגל. במקרה הנדון, המשטרה הוציאה צו שחייב את גוגל למסור מידע על מי שהה בטווח של 150 מטרים מבנק במידלות'יאן, וירג'יניה, בשעה שבוצע שוד במקום. הטווח כלל הן את הבנק והן כנסייה סמוכה.

אם תינתן למשטרה גישה רחבה מדי למעקב באמצעות טלפונים, היא תוכל לזהות את כל מי שהשתתף באירוע דתי או פוליטי מסוים.

נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס

הדיון בבית המשפט העליון מדגיש את המתח המתמיד בין זכויות הפרט לבין צרכי הביטחון והחקירה. ההחלטה הצפויה ב-Chatrie צפויה לשמור על ההגנות הקיימות על פרטיות, אך לא להרחיבן באופן משמעותי.