בית המשפט הפדרלי מאשר: חוק עשרת הדיברות בטקסס אינו מהווה הטפה דתית

בית המשפט הפדרלי מאשר חוק שנוי במחלוקת בטקסס

בית המשפט הפדרלי החמישי אישר השבוע חוק בטקסס המחייב בתי ספר ציבוריים להציג את עשרת הדיברות בכיתות. ההחלטה, שהתקבלה ביום שלישי, מהווה ניצחון לתומכי החוק ופותחת את הדרך להחלטה סופית בבית המשפט העליון האמריקאי.

מה כולל החוק?

חוק הסנאט 10 (S.B. 10) בטקסס מחייב הצגת פוסטרים של עשרת הדיברות במקומות בולטים בכל כיתה. הפוסטרים חייבים להיות בגודל מינימלי של 16x20 אינץ' ולהציג גרסה ספציפית של הדיברות. בנוסף, החוק מאפשר לכיתות לקבל פוסטרים מתנת, אך לא מחייב אותן לרכוש אותם בעצמן. החוק נכנס לתוקף לאחר מאבק משפטי סוער, שבמהלכו שני שופטים פדרליים קבעו כי הוא אינו חוקתי וחסמו את יישומו ב-25 מחוזות לימוד.

מדוע החוק מעורר מחלוקת?

החוק עורר תגובות נמרצות מצד מתנגדיו, כולל התפטרויות של מורים שהתנגדו לו. השופט הפדרלי פרד בירי, שחסם את החוק בעבר, קבע כי הוא "חוצה את הקו בין חשיפה להטפה" וכי אין די הוכחות לכך שקיימת מסורת של שימוש בעשרת הדיברות בחינוך הציבורי. לעומת זאת, בית המשפט הפדרלי החמישי קבע כי החוק אינו מפר את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, הן בנוגע לאיסור על קידום דת (Establishment Clause) והן בנוגע לחופש הדת (Free Exercise Clause).

בית המשפט ציין כי החוק אינו מחייב תלמידים לקבל את הדיברות או מורה להטיף לתלמידיו בנושא. עם זאת, תומכי החוק, בהם הסנאטור פיל קינג, הצהירו כי מטרתם היא להנחיל ערכים מוסריים באמצעות הדיברות. קינג אמר בראיון כי הוא רוצה שכל תלמיד יראה בכל יום את המשפטים "לא תרצח, לא תגנוב, לא תענה ברעך" ויבין כי אלו הם חוקי האל.

תגובת המתנגדים לחוק

ארגונים המייצגים את המתנגדים לחוק, בהם הסניף הטקסני של האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU), הודיעו כי יפנו לבית המשפט העליון בבקשה לבטל את ההחלטה. הם טענו כי ההחלטה מנוגדת לעקרונות היסוד של התיקון הראשון ולתקדימי בית המשפט העליון. לדבריהם, החוק פוגע בחופש הדת של תלמידים והוריהם.

מה צפוי לקרות בהמשך?

אם יגיע המקרה לבית המשפט העליון, ייתכן שזה יבחן האם החוק עומד במבחן ההיסטורי של התיקון הראשון. ההחלטה עשויה להשפיע על מדינות נוספות שיבחנו חוקים דומים בעתיד. בינתיים, החוק כבר נכנס לתוקף בחלק ממחוזות לימוד בטקסס, בעוד אחרים ממשיכים להתנגד לו בבית המשפט.

"החוק אינו מחייב אף אחד לקבל את הדיברות, אך הוא מנסה להנחיל ערכים באמצעות הצגתם בכיתות. זו שאלה של גבולות בין חינוך לערכים לבין הטפה דתית."