תביעה נגד ג'יימס קומי: האם פוסט באינסטגרם הוא איום פלילי?

תביעה פדרלית שהוגשה היום במחוז הצפון קרוליינה המזרחית מאשימה את ג'יימס בראיין קומי הבן, לשעבר ראש ה-FBI, בכך שפרסם איומים פליליים נגד נשיא ארצות הברית. לפי כתב האישום, ב-15 במאי 2025 פרסם קומי פוסט באינסטגרם בו הוצגו צדפות המסודרות בצורת המספרים '86 47'. לטענת התביעה, המסר הזה מהווה איום רציני נגד הנשיא דונלד טראמפ, הנחשב לנשיא ה-47 בהיסטוריה האמריקאית.

התביעה מתבססת על סעיף 871 לחוק הפלילי האמריקאי, האוסר על איומים נגד נשיא המדינה, וכן על סעיף 875(ג) האוסר על איומים בין-מדינתיים. קומי עצמו הביע הסתייגות מהתביעה וטען כי היא 'לא מוצדקת' וצפויה להידחות בבית המשפט.

מהו פירושו של המונח '86'?

לטענת קומי ופרשנים משפטיים, המונח '86' הוא סלנג ישן שמשמעותו המקורית היא 'לגרש' או 'לפסול' אדם ממקום מסוים. המונח הופיע לראשונה בתחילת המאה ה-20 בתחום הברמנים, שם שימש כדי לסמן לקוחות שלא יקבלו עוד שירות. בהמשך התרחב השימוש בו גם בהקשרים אחרים, כמו גירוש ממקומות ציבוריים או נידוי חברתי.

לדברי מילון אוקספורד, '86' יכול להתפרש כ:

  • לסרב לשרת לקוח נוסף (בבר)
  • לגרש או לפסול אדם ממקום מסוים
  • לנטוש או לדחות אדם

דוגמאות מההיסטוריה:

  • 1942: '86' היה מונח מקצועי בבר לסימון לקוח שסיים את השתייה שלו.
  • 1959: השימוש ב-'86' התרחב להקשרים חברתיים, כמו גירוש אנשים ממקומות ציבוריים.
  • 1968: נורמן מיילר סיפר כי נאמר לו 'אתה 86' במהלך אירוע בבית פרטי, כלומר נאסר עליו להיכנס.

מדוע קומי טוען שאין כאן איום?

קומי הסביר כי ללא הקשר נוסף, קשה לפרש את הפוסט כאיום אלים. הוא ציין כי המונח '86' כשלעצמו אינו מעיד על כוונת אלימות, אלא על דחייה או פסילה. לדבריו, רק בהקשר ספציפי ניתן לפרש אמירה כאיום, למשל אם מישהו מגיע עם נשק וצועק 'אני הולך ל-86 אותך'.

לטענתו, הפסיקה האמריקאית מכירה בכך שחריגת ה-'איומים האמיתיים' מהזכות לחופש הביטוי חלה רק כאשר האמירה נתפסת באופן סביר כאיום. הוא הפנה לפסק דין Counterman v. Colorado (2023), בו נקבע כי רק אמירות שיתפרשו באופן סביר כאיומים יכולות להיחשב כפליליות.

המונח 'איומים אמיתיים' נועד להבחין בין אמירות שיש לפרשן כאיומים לבין אמירות אחרות שאינן כאלו. רק כאשר האמירה נתפסת באופן סביר כאיום, היא יכולה להיחשב פלילית.

מה המשמעות המשפטית של התביעה?

אם בית המשפט יקבל את טענת התביעה, הדבר עשוי לפתוח תקדים משפטי רחב יותר בנוגע לפרשנות של איומים ברשתות החברתיות. מנגד, אם קומי יצליח להוכיח כי הפוסט שלו היה פרשנות סלנג ולא איומים, ייתכן שהאישומים יידחו.

התביעה עשויה להתמודד עם אתגר משמעותי בהוכחת כוונת האלימות מאחורי הפוסט. הפסיקה האמריקאית נוטה להגן על חופש הביטוי, והגדרת 'איומים אמיתיים' מצומצמת למדי. במקרים דומים בעבר, בתי המשפט נטו שלא להרשיע כאשר לא היה די ראיות לכוונת האלימות.

המשפט צפוי לעורר דיון ציבורי נרחב על גבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות ועל האופן שבו מילים וסמלים יכולים להתפרש כאיומים פליליים.

מקור: Reason