האם פיטורי הפנטגון נובעים מניסיון לשנות את התרבות הצבאית?

במהלך עדותו האחרונה בוועדות השירותים המזוינים של הסנאט והבית, נאלץ מזכיר ההגנה האמריקני, פיט הגסט, להתמודד עם שאלות נוקבות מצד חברי קונגרס משתי המפלגות. אחת הסוגיות המרכזיות שעלו הייתה פיטורי בכירים בצבא, בהם ראש מטה צבא היבשה המכובד, הגנרל רנדי ג'ורג'. הגסט סירב לחשוף את הסיבות הספציפיות להחלטותיו, אך חזר על הטענה כי הוא שואף לשנות את "תרבות המחלקה".

בהזדמנויות שונות הוא הציג את התרבות הנוכחית כמוטה לכיוון "הנדסה חברתית בתחומי גזע ומגדר", תוך הזנחת ה"מצוינות המבוססת על כישורים". פתרונו? יצירת תרבות חדשה שתאפשר לצבא להיות "משוחרר" ולתעדף "קטלניות" בקרב הכוחות. אולם הסבר זה, על פי מומחים, רחוק מלהיות משכנע – ואף מסוכן בשל חוסר הבהירות שלו.

במאמר זה, אשר נכתב על ידי קצין צבא בדימוס בעל ארבעה עשורים של ניסיון, הן בשדה הקרב והן בניהול ארגונים, נטען כי תרבות ארגונית אינה סיסמה ריקה. הצבא האמריקני ידוע בתרבות ארגונית חזקה ויעילה, המבוססת על אמון, סטנדרטים, משמעת וכבוד לכל חבר בצוות. יכולותיו של הצבא – החל באימונים, פריסה, תיאום כוחות, לוגיסטיקה מורכבת ועד לטיפול בחיילים ובמשפחותיהם – לא נוצרו בן לילה, אלא התפתחו במשך עשרות שנים של ניסיון, למידה מוסדית והכשרה מתמדת.

שינוי תרבותי אינו שינוי ארגוני

צבאות חייבים להשתנות בהתאם לאופי המשתנה של המלחמה, אשר מאיץ את קצב השינויים כיום יותר מאי פעם. אולם שינוי זה אינו זהה לשינוי תרבותי, ואין להשיגו באמצעות פיטורי מנהיגים בשם "שינוי תרבותי".

רק לאחר פרישתו מהצבא, כאשר נכנס למגזר הפרטי ולימד סטודנטים במנהל עסקים, הבין המחבר עד כמה המושג "תרבות ארגונית" עמום וקשה להגדרה. מנהלים בכירים, גם המצליחים שבהם, מתקשים להגדירו, למדוד אותו ולעצבו. סטודנטים בבתי ספר עסקיים מובילים ברחבי המדינה לומדים מקרים של חברות עם תרבות ארגונית מצוינת לעומת אלו שנכשלו בתחום זה – ולומדים מדוע.

מדוע קריאות לשינוי תרבותי מעוררות חששות?

אחת ההגדרות הנפוצות ביותר לתרבות ארגונית מגיעה ממאמר מ-2013 ב-Harvard Business Review, בו תיאר היועץ הארגוני מייקל מנקינס את האלמנטים השונים התורמים לתרבות מוצלחת. אולם כאשר מנהיגים מציגים קריאות לשינוי תרבותי ללא הגדרה ברורה, הדבר מעורר אזעקות. הן במגזר העסקי והן בצבא, קריאות עמומות שכאלו לרוב מעידות על היעדר הבנה מעמיקה של הנושא עצמו.

במקום לנסות ולשנות את התרבות באמצעות פיטורים, על ההנהגה הצבאית להתמקד בהגדרת מטרות ברורות, טיפוח מנהיגות חזקה ושמירה על הערכים המרכזיים שהפכו את הצבא לארגון יעיל ומוערך ברחבי העולם.