מיין הובילה: מדינות נוספות מצטרפות למאבק נגד מרכזי נתונים ענקיים

העימות סביב תשתיות הבינה המלאכותית יצא לאחרונה מהמרחבים המקומיים של מועצות עירוניות וועדות תכנון, אל הבמה הלאומית. השבוע עשתה מיין צעד היסטורי: בית המחוקקים שלה העביר לראשונה במדינה איסור זמני על הקמת מרכזי נתונים ענקיים, הדורשים מעל 20 מגה-וואט חשמל – כמות הנדרשת להפעלת מתקני מחשוב עצומים שמאחורי אימון ופריסה של מודלי AI. האיסור, שנכנס לתוקף לשנה וחצי, נועד להקפיא אישורי בנייה חדשים בתקופה זו.

החלטה זו מגיעה על רקע עליית מחירי החשמל ב-58% בממוצע ב-5 השנים האחרונות במיין, בעיקר בשל תלות המדינה בגז טבעי. רבים תוהים האם הקמת מרכזי נתונים נוספים תחריף את המצב. דן דיוריו, נציג קבוצת הלובי לתעשיית מרכזי הנתונים Data Center Coalition, הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות: "איסור מדינתי על מרכזי נתונים ירתיע השקעות וישדר כי מיין סגורה לעסקים. זה ימנע מהקהילות המקומיות להתחרות על השקעות ותעסוקה, תוך ויתור על הזדמנויות כלכליות משמעותיות לטווח ארוך".

מנגד, חברת בית המחוקקים המדינתית מטעם המפלגה הדמוקרטית, מלני סאקס, האחראית על הצעת החוק, דוחה את הטענות: "ממש לא הוכח שההטבות לבעלי החשבונות, צריכת המים או התועלת הכלכלית לקהילה מצדיקות את הסיכונים. מתקנים אלו מעמיסים על רשת החשמל, מזהמים את האוויר – וארגון NAACP אף תובע כעת את חברת xAI של אילון מאסק באשמת הפרת חוק האוויר הנקי בשל שימוש בטורבינות גז להפעלת מרכזי נתונים בממפיס – בעוד בעלי ההון העולמיים מרוויחים עוד יותר".

מפתחי מרכזי הנתונים מבטיחים יתרונות כלכליים לאזורים בהם הם פועלים, אך בפועל הם נהנים ממיליוני דולרים בהטבות מס וזכויות להסתיר פרטים פיננסיים רבים מפני רשויות המדינה. כך קשה לוודא אם הם אכן מביאים תועלת לקהילות המקומיות. ארג'ון קרישנסוואמי, מומחה לצריכת אנרגיה במרכזי נתונים בFederation of American Scientists, טוען כי הצעות חוק כמו זו של מיין מראות כי "חברות הטכנולוגיה לא הצליחו להוכיח שהן לוקחות את הסיכונים ברצינות. המכירות שלהן לא עובדות – בין היתר בשל חוסר שקיפות".

גרג לירוי, ממחקר האחריות התאגידית Good Jobs First, מוסיף: "הם כל כך חשאיים. הם מגיעים תחת LLCים ושמות קוד, דורשים הסכמי סודיות – כל עוד הם פועלים כאילו הם צריכים לבוא בחשאי, זה מעורר חשד: מה הם מסתירים? התשובה ברורה: זו עסקה גרועה".

החלטת מיין מסמנת "שינוי סיסמי בדעת הקהל", לדברי לירוי. תעשיית מרכזי הנתונים היא עצומה, ותרמה כ-3% לצמיחת התוצר האמריקאי בשנה האחרונה. צריכת החשמל של מרכזי נתונים המוקדשים ל-AI צפויה לזנק ב-165% עד 2030, מה שמעלה שאלות קשות על יכולת הרשת להתמודד עם העומס וההשלכות הסביבתיות.

עתה, מדינות נוספות בארצות הברית בוחנות צעדים דומים. חוקים להגבלת מרכזי נתונים נמצאים על שולחן הדיונים בקליפורניה, וירג'יניה וטקסס, שם התנגדות הציבור גוברת בעקבות חששות מפני עליית מחירים, זיהום סביבתי ונטל על התשתיות המקומיות. המרוץ להקמת מרכזי נתונים הואץ בעקבות הביקוש הגובר ל-AI, אך המחיר הסביבתי והכלכלי עשוי להיות גבוה מדי עבור הקהילות המקומיות.