שופטת בית המשפט העליון קיטג' ג'קסון: הכוח שמעמיס עבודה ללא תכלית

שופטת בית המשפט העליון האמריקאי קיטג' ג'קסון, המכונה בקרב פרשנים 'KBJ המעמיסה', צוברת מוניטין בשל נטייתה להאריך בדיונים, להטיל עומסי עבודה מיותרים על עמיתיה ולנקוט עמדות קיצוניות שאף עמיתיה השמאלניים ביותר אינם מאמצים. ניתוח נתונים מגלה כי במהלך השנה האחרונה היא מדברת יותר מכל שאר השופטים בבית המשפט העליון גם יחד, תוך שהיא מאטה תהליכים משפטיים קריטיים ללא הצדקה ברורה.

הכינוי 'KBJ המעמיסה' נולד מתוך תצפיות על התנהלותה בבית המשפט. בניגוד לדימוי הציבורי של שופטים כדמויות שקולות ומרתיעות, ג'קסון נוטה להאריך בדיונים, להעמיס על עמיתיה בעבודה נוספת ולנקוט עמדות שאינן זוכות לתמיכה אפילו בקרב השופטים השמאלניים ביותר בבית המשפט. ניתוח של נתוני הדיונים השנה, שבוצע על ידי חוקר המשפט אדם פלדמן, מגלה כי ג'קסון דיברה יותר מ-53 אלף מילים במהלך הדיונים השנה – נתון גבוה משמעותית מזה של כל שאר השופטים. השופטת סוניה סוטומיור, למשל, דיברה כ-35 אלף מילים, והשופטת אלנה קגן כ-30 אלף. גם סכום דברי השופטים הראשי ג'ון רוברטס, קלרנס תומאס ואיימי קוני בארט עומד על כ-48 אלף מילים – פחות מג'קסון לבדה.

פלדמן בחן גם את נתח הדיבורים של ג'קסון בדיונים הארוכים ביותר השנה. הוא מצא כי היא החזיקה בנתח הדיבורים הגבוה ביותר ב-9 מתוך 10 הדיונים הארוכים ביותר. למעשה, אחת מכל ארבע מילים הנאמרות על ידי שופטי בית המשפט העליון מגיעה מפיה של ג'קסון. נתון זה אינו נורמלי בהשוואה לשופטים אחרים, שגם כאשר הם שואלים שאלות רבות, עושים זאת באופן שמזוהה עם סגנונם האישי – כמו השופט ברייר, שהיה ידוע בסגנונו המרתק.

עם זאת, רבים מוצאים את סגנונה של ג'קסון כלא יעיל. כתבים המשפטיים ציינו כי כאשר ג'קסון מתחילה בשאלותיה הארוכות, עמיתיה נוטים לקחת נשימה עמוקה, לגלגל עיניים ולהימנע מהשתתפות בדיון. נראה כי הם מודעים לכך שהזמן המושקע בדיונים אלו אינו תורם להכרעה המשפטית.

מעבר לדיונים, ג'קסון נוקטת גם בדעות מיעוט עצמאיות, לעיתים קרובות ללא תמיכה מצד עמיתיה. במקרה האחרון, היא הייתה השופטת היחידה שטענה כי הרוב בבית המשפט פועל באופן מפלג. דעתה זו הביאה את השופט סמואל אליטו לפרסם הסכמה נדירה שבה הוא מתח ביקורת על ג'קסון. בנוסף, ג'קסון הואשמה בהאטת תהליכים משפטיים דחופים. היא נטלה זמן רב להגיב לבקשות לביצוע ביניים בתיקים דחופים, בניגוד לשופטים אחרים שפעלו במהירות רבה יותר.

בין הדוגמאות הבולטות ניתן למצוא את תיק Libby v. Fectau, שבו היא התמהמה לפני שהורתה על הגשת תגובה, בעוד ששופטים אחרים היו מאשרים בקשות דחופות תוך זמן קצר. מנגד, השופט אליטו אישר בקשה לביצוע ביניים בתיק Mifepristone תוך זמן קצר ביותר, תוך שהוא קורא להגשת תגובה מיידית.

הנתונים וההתנהלות מעלים שאלות לגבי השפעתה של ג'קסון על בית המשפט העליון. האם מדובר בסגנון אישי שפוגע ביעילות בית המשפט, או שמא מדובר בהשפעה שלילית שמאטה תהליכים משפטיים חשובים? כך או כך, הכינוי 'KBJ המעמיסה' נראה מתאים יותר מאי פעם.