נברסקה הפכה ביום שישי למדינה הראשונה בארה"ב שמיישמת דרישות עבודה לקבלת זכאות למיידקייד, בעקבות חוק "One Big Beautiful Bill Act" של ממשל טראמפ. המדינה עשתה זאת שבעה חודשים לפני המועד האחרון שנקבע לינואר 2027.
כעת, כ-70 אלף מבוגרים מתחת לגיל 65 בנברסקה, הזכאים למיידקייד במסגרת ההרחבה במדינה, עשויים לאבד את ביטוח הבריאות שלהם אם לא יעמדו בדרישות החדשות.
דרישות העבודה למיידקייד אינן מגבירות תעסוקה. למעשה, הנטל הבירוקרטי הכרוך בהן מוביל בעיקר לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות. רוב מקבלי המיידקייד שאינם זכאים לקצבאות נכות עובדים במשרה מלאה או חלקית, מה שמפריך את הטענה שדרישות אלו נועדו לעודד תעסוקה.
מרכז המדיניות התקציבית והכלכלית (CBPP) הזהיר כי אין די זמן ליישום מערכות הוגנות יותר לדרישות העבודה. הארגון קרא לבטלן לחלוטין, אך אם לא ניתן יהיה לעשות זאת, על המדינות לקבל יותר זמן כדי להבטיח שהמדיניות החדשה לא תפגע בזכאים. נברסקה, לעומת זאת, בחרה ליישם את הדרישות מוקדם מהצפוי, מה שעלול להוביל לפגיעה מיותרת בביטוח הבריאות של אלפי אנשים.
החששות גוברים לנוכח העובדה שתקנות הביניים של מזכיר הבריאות רוברט פ. קנדי הבן צפויות להתפרסם רק ביוני הקרוב. קנדי עשוי לאמץ סטנדרטים מחמירים לזיהוי אנשים "יכולים לעבוד", מה שיכלול גם אנשים עם מחלות כרוניות קשות או הפרעות אוטואימוניות, אשר יתקשו לעמוד בדרישות הנכות של הביטוח הלאומי.
משרד הבריאות והרווחה (HHS) סירב להשיב לשאלות ספציפיות בנושא, והצהיר בתגובה כללית כי הארגון "נותר מחויב להגן על מיידקייד ולחזק אותו עבור אלו הזקוקים לו... תוך ביעור בזבוז, הונאה והתעללות".
פטורים קיימים, אך לא לכולם
נברסקה מציעה פטורים מסוימים מדרישות העבודה, כולל לאנשים עם מחלות כרוניות ונשים בהריון. עם זאת, ההחלטה על הפטורים תיבחן רק אחת לשישה חודשים, ובמדינה לא נכללו כל המחלות הקשות. בין ההחסרים הבולטים: Long Covid, מחלה שלא מאפשרת לעיתים קרובות לעבוד, אך אינה מופיעה ברשימת המחלות המקנות פטור.
פרופ' אדווין פארק מאוניברסיטת ג'ורג'טאון התריע כבר בשנה שעברה: "איני רואה כיצד מדינה כלשהי תוכל להגן על אנשים עם מוגבלויות מפני קיצוצים אלו". כעת, נותר להמתין ולראות כיצד ייושמו דרישות העבודה המחמירות ברחבי ארצות הברית.