נברסקה מתלבטת: מה מסוכן יותר – אש שפורצת או אש שמכבים?

בחודש מרץ האחרון, כאשר השריפה המהירה שכונתה "אש הקוטונווד" התקדמה לעבר מחוזו של מפקד מכבי האש ג'ייסון שניידר בקוזאד, נברסקה, הוא וצוותו נאלצו להילחם במאבק קשה. השטחים ההרריים של "קניוני הלס" – אזור בעל מדרונות תלולים, עמקים צרים, מעט דרכים וכיסי עצי ארז אדום מזרחי פולשני – הפכו לזירת קרב בלתי אפשרית כמעט.

עצי הארז, הנשרפים בקלות, יכולים לזרוק גחלים ואפר למרחקים ולהתפוצץ בעת הבעירה. "אתה חושב שהשריפה כובתה, ממשיכים צפונה, ומביטים דרומה – והיא כבר מתלקחת שוב מאחוריך", סיפר שניידר על השריפה שהתרחשה באביב.

הפתרון הגיע דווקא ממקור בלתי צפוי: קבוצת בעלי קרקעות וחקלאים מקומיים בשם "איגוד השריפות של דרום לופ" הגיעה לעזרתו. הם הדריכו את שניידר ואת צוות המתנדבים שלו כיצד לבצע "שריפות מונחות" – הצתת אש מבוקרת בקו הקדמי של השריפה העיקרית כדי לשרוף את החומר הדליק לפני שהיא מגיעה לשם. שיטה זו סייעה לבלום את השריפה ולמנוע התפשטות נוספת.

כ-92% ממחלקות הכבאות בנברסקה מורכבות ממתנדבים, מה שמדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הקהילתי במאבק בשריפות. "הייתה נשרפת הרבה יותר קרקע אם הם לא היו מגיעים לעזור לנו לעצור את השריפה במקום בו עצרנו", אמר שניידר.

נברסקה שוברת שיאי שריפות באביב

בניגוד לאזורים אחרים בארצות הברית שבהם עונת השריפות מגיעה לשיאה בקיץ ובסתיו המאוחרת, בנברסקה השריפות פורצות בעיקר באביב. השנה הייתה הקשה ביותר שנרשמה במדינה: נכון ל-6 במאי, כ-981,502 דונם עלו באש, ונגרם נזק כבד לחקלאים ולמרעה. אירועים אלה העלו מחדש את הדיון סביב שיטת ניהול קרקעות שנויה במחלוקת ובעלת מאות שנים: שימוש באש כדי להילחם באש.

בעוד שהשריפה בקוטונווד כובתה באמצעות טכניקות של שריפות מבוקרות ושריפות מבוקרות קודמות, באותה תקופה ממש, רק כמה קילומטרים משם, רוחות חזקות הפכו את השריפות הנותרות של שריפה מבוקרת ביער הלאומי של נברסקה לשריפה נוספת בשם "דרך 203", אשר כילתה כ-14,500 דונם.

הדיון על שיטת השריפות המבוקרות מתעצם

עשרות שנים של ניהול לקוי של שריפות ושינויי האקלים הכשירו את הנופים בארצות הברית לבעירה. כיום, מחוזות כבאות, מנהלי קרקעות ורשויות מקומיות בכל רחבי המדינה – מקליפורניה ועד פלורידה ועד ניו ג'רזי – מאמצים יותר ויותר את השימוש בשריפות מבוקרות כדי למנוע שריפות הרסניות. על פי נתוני האיגוד הלאומי של יערני המדינה וקואליציית מועצות השריפות המבוקרות, מדינות כמו מיסיסיפי, אלבמה, ג'ורג'יה ודרום קרוליינה שרפו בין 100,000 ל-400,000 דונם בשנת 2020, בעוד שמדינות כמו קליפורניה, וושינגטון, אורגון ואריזונה שרפו בין 20,000 ל-100,000 דונם באותה שנה.

באזור המישורים הגדולים, שיטות אלו הפכו לנפוצות במדינות כמו אוקלהומה, קנזס וטקסס, לדברי דייראק טווידוול, מומחה לאקולוגיה של מרעה ואש באוניברסיטת נברסקה-לינקולן. גם בנברסקה עצמה, בעיקר בחלקיה המזרחיים והמרכזיים, השימוש בשריפות מבוקרות הולך ומתרחב. מועצת השריפות המבוקרות של נברסקה מעריכה כי שנת 2025 הייתה השנה בה נשרפו הכי הרבה דונמים באמצעות שריפות מבוקרות מזה עשורים רבים.

עם זאת, השריפות האחרונות מעלות שאלות קשות: האם השימוש באש כדי להילחם באש הוא הפתרון הנכון, או שמא הוא מסכן יותר מאשר מועיל? התשובה עשויה להשתנות בהתאם לתנאים הספציפיים של כל מקרה ומקרה.