בשבועות האחרונים אני נתקל יותר ויותר בדיונים על 'לוקסמקסינג' בפלטפורמות מקצועיות כמו לינקדאין – מקום שלא היה מצפה לו. עבור מי שלא מכיר, 'לוקסמקסינג' הוא מונח שמקורו בפורומים מקוונים של אינסלים בתחילת שנות האלפיים. הוא מתייחס לשיטות קיצוניות שגברים נוקטים בהן כדי לשפר את מראם החיצוני, כמו ניתוחי לסת, תוך שימוש בשפה של 'אופטימיזציה' ו'תפוקה מרבית'.
המונח זכה לתפוצה רחבה לאחר הופעתו של יוצר התוכן קלאביקולר בן ה-20, המכונה 'הקדוש המעונה' של התופעה, במסגרת שבוע האופנה בניו יורק. כתבות ב'ניו יורק טיימס' וב'GQ' חשפו את התופעה, והמושגים כמו 'לוקסמקסינג' ו'אופטימיזציה' הפכו מזוהים עם מה שמכונה כיום 'המנוספירה' – מערכת אקולוגית מקוונת של קבוצות וקהילות שמקדמות תפיסות מיושנות של גבריות, מיזוגניה מופגנת והתנגדות לפמיניזם.
הנושא זכה לסיקור נרחב בתקשורת, בין היתר בסרט תיעודי של נטפליקס, כתבות ב-NBC News וב'וול סטריט ג'ורנל'. עכשיו, נראה שהשפה של המנוספירה חודרת גם למקום העבודה.
עובדים מדברים בשפה של המנוספירה
ליאם, מנהל משאבי אנוש שבחר שלא לחשוף את שמו האמיתי, סיפר כי הבחין בשיחות של עובדים המשתמשות במושגים כמו 'אלפא', 'בטא', 'צ'אד' ו'סטייסי'. לדבריו, השפה מעלה דגלים אדומים, אך עד כה לא התעוררו בעיות ממשיות בעקבות כך.
אך מהי המנוספירה, ומדוע היא חודרת למקומות עבודה? פרופ' וויטני פיליפס, מומחית לתרבות מקוונת מאוניברסיטת אורגון, מסבירה כי המונח 'מנוספירה' הפך למעורפל יותר ויותר. הוא משמש לתיאור מגוון רחב של דמויות – החל מאנדרו טייט, המשווק עצמו כגורו גבריות אלטרנטיבית, ועד לאנשים בעלי קשר רופף לתרבות ה-UFC או לתרבות ה'האסל' הגברית.
ככל שהסיקור התקשורתי של התופעה גדל, כך המונח התרחב וכלל קהלים שלא היו חלק מהאקוסיסטם המקורי. 'זה יוצר חזית מאוחדת שאנשים שנכללים בה נוטים לאמץ', היא מסבירה. היא מציינת לדוגמה את התבטאויותיו של מארק צוקרברג בפודקאסט של ג'ו רוגן על החזרת 'הגבריות' למקום העבודה – שפה שמתכתבת עם התפיסה לפיה מנהיגות דורשת תכונות גבריות מסורתיות כמו שליטה, או שהמקום העבודה 'הוסר' בעקבות יוזמות של גיוון, שוויון והכלה (DEI).
ההשלכות על מקום העבודה
החדירה של השפה והאידאולוגיות של המנוספירה למקומות עבודה מעוררת חששות בקרב מומחים. לדברי פיליפס, כאשר מושגים כאלה הופכים לשגורים בשיח היומיומי, הם עלולים להנציח סטריאוטיפים מגדריים וליצור סביבת עבודה פחות מכילה.
היא מציעה כי ארגונים צריכים להיות מודעים לתופעה ולנקוט בצעדים כדי למנוע את התבססותה. 'חשוב להבין כיצד שפה ותרבות מקוונת משפיעות על הסביבה הארגונית', היא אומרת. 'ארגונים צריכים לקדם שיח מכיל ולהעניק כלים למנהלים ולעובדים כדי לזהות ולטפל בהתבטאויות בעייתיות'.
בינתיים, המנוספירה ממשיכה להתרחב ולהשפיע על השיח הציבורי, תוך שהיא מאמצת מושגים חדשים ומאגדת תחתיה קהלים מגוונים. השאלה הנותרת פתוחה היא כיצד יגיבו ארגונים ומנהיגים לשינוי התרבותי הזה, ומה יהיו ההשלכות לטווח הארוך על שוויון מגדרי במקום העבודה.