מנהיגים ילידים ב-UN דורשים אכיפת פסקי דין בינלאומיים בנושא אקלים

פסקי דין היסטוריים מול התעלמות ממשלתית

קהילות ילידיות באוקיינוס השקט מתמודדות עם סופות הרסניות המתגברות בשל התחממות האוקיינוסים. במקביל, כריית מחצבים באמזונס ממשיכה להתרחב על אדמות ילידיות, וקידוחי נפט באקוודור פועלים בניגוד לפסקי דין של בתי משפט. במפגש השבוע ב-UN, מנהיגים ומשפטנים ילידים שואלים: כיצד ניתן לאכוף את פסקי הדין הבינלאומיים המחייבים פעולה אקלימית?

בשנת 2023, בית המשפט הבינלאומי לצדק הוציא חוות דעת מייעצת הקובעת כי מדינות התורמות לשינויי האקלים אחראיות לנזקים שנגרמים למדינות אי קטנות. במקביל, בית המשפט האמריקאי לזכויות אדם קבע בקיץ האחרון כי על ממשלות להפחית פליטות דלקים מאובנים ולשלב ידע ילידי במדיניות האקלים. עם זאת, בפועל, רבות ממדינות ה-UN מעדיפות להתעלם מחובותיהן הסביבתיות, והשאלה הנותרת היא האם ניתן ליישם ולאכוף את ההחלטות הללו כדי להגן על זכויות האדמה של הילידים.

קריאה לפעולה: מנהיגים ילידים דורשים שימוש בפסקי הדין

לואיסה קסטניידה-קינטנה, מנכ"לית ארגון Land is Life, אמרה למאות פעילים ילידים בפורום הקבוע של האו"ם לענייני ילידים ביום שני: "זהו רגע של הזדמנות. חוות הדעת הללו אינן סמליות – הן כלי כוח. הן יכולות וצריכות לשמש לחיזוק המאבק של העמים הילידים בכל הרמות. אך כדי לעשות זאת, העמים הילידים חייבים לתבוע אותן, לשלב אותן בנרטיבי הזכויות שלהם ולהכניסן לכל מרחב שבו מתקבלות החלטות על עתידם".

אקוודור: חוקה ירוקה מול אי-אכיפה

במפגש הוצגו דוגמאות לאי-אכיפה במדינות שונות. מגלי רואיז קחאס, חברת מועצת השיפוט של אקוודור, ציינה כי החוקה האקוודורית מכירה בזכויות הטבע מאז 2008. "באקוודור, צדק ירוק אינו אופציה, הוא חובה", אמרה, תוך התייחסות לפסקי דין כמו זה מ-2011 בנושא זיהום נהר וילקבמבה. עם זאת, נציגים מאקוודור העידו כי ההגנות החוקתיות לא עצרו חברות מלהתעלם מזכויות האדמה של הילידים.

חואן ביי, נשיא האומה הווארני באקוודור, אמר כי המדינה לא עומדת בהתחייבויותיה הבינלאומיות והלאומיות להגן על עמים ילידים במבודד או בקרבת קידוחי נפט – פעולות אותן הגדיר כ"בלתי תואמות לפעולה אקלימית ולזכויות העמים הילידים". מגיני אדמות ילידים באקוודור סובלים מרדיפות ואף ממוות בשנים האחרונות, ובפברואר האחרון העביר הפרלמנט חוק להאצת כריית מחצבים, תוך החלשת דרישות ההגנה הסביבתית – בניגוד לביקורת מצד ארגונים ילידיים וסביבתיים.

הפרדוקס של אמריקה הלטינית והקריביים

אלברט קווקו ברומה, הדו"ח המיוחד של האו"ם לענייני עמים ילידים, הציג דו"ח שנתי המצביע על הפרדוקס באזור: "אמריקה הלטינית והקריביים מציגים פרדוקס. המסמכים מגלים מסגרות חוקיות חזקות לצד כשלים מתמשכים ביישום. גם פסקי דין חיוביים מוחלשים בשל אכיפה לקויה וחוסר התייעצות".

ההתנגדות מגיעה גם ממדינות חזקות יותר. ונואטו ותריסר מדינות תומכות דרשו לאחרונה בבית המשפט הבינלאומי לצדק להכיר בזכויותיהם של מדינות אי קטנות לנוכח ההשלכות של שינויי האקלים, אך המאבק לאיזון בין חוקים בינלאומיים למציאות הפוליטית נותר מאתגר.

האם פסקי הדין יכולים לשנות את המצב?

השאלה המרכזית שעולה היא האם פסקי הדין הבינלאומיים יוכלו להיאכף בפועל. למרות ההכרה המשפטית בזכויות האקלים והאדמה, מדינות רבות ממשיכות להתעלם מהן, בין היתר בשל לחצים כלכליים ופוליטיים. מנהיגים ילידים קוראים לשימוש בפסקי הדין כחלק ממאבקם המשפטי והציבורי, תוך שילובם במדיניות מקומית ובינלאומית.

הפורום ב-UN מהווה קריאה לפעולה: מנהיגים ילידים דורשים כי פסקי הדין יהפכו לכלי אמיתי לשינוי, ולא יישארו מסמכים סמליים בלבד. המאבק על זכויות האדמה והאקלים ממשיך, והזמן הולך ואוזל.